סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

הגדה של פסח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדה של פסח הוא נוסח סיפור יציאת מצרים אותו נוהגים לקרוא במהלך עריכת ליל הסדר. במשמעות הרחבה יותר, כוללת הגדה של פסח את כלל המנהגים ההלכות והמעשים הקשורים בלילה זה, ובהגדות רבות כלולים אף סדר בדיקת וביעור חמץ וסדר קרבן פסח.

היסטוריה[עריכה]

משמעות השם ומקורו[עריכה]

אף שבכל יום מימי השנה ישנו ציווי לזכור את יציאת מצרים[1], ציוותה התורה בליל הסדר להאריך בסיפור יציאת מצרים ולומר זאת בדיבור.

על פי לשון התורה "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור[2]", מצוות סיפור יציאת מצרים בלילה זה מכונה בשם הגדה[3].

משמעות נוספת[3] של המילה 'הגדה' הינה על פי לשון התרגום לפסוק "הגדתי היום להשם אלוקיך"[4], שהוא לשון שבח וגדולה[5].

גירסא נוספת לנוסח סיפור יציאת מצרים בלילה זה הוא 'אגדה של פסח'[6], היות ונוסח ההגדה כולל אגדות ומדרשים על לשון הפסוקים אודות יציאת מצרים[7].

הביטוי 'הגדה' בנוגע לסיפור יציאת מצרים בלילה הראשון של פסח מופיע כבר בגמרא[8].

נוסח ההגדה ומקורו[עריכה]

המקור לנוסח ההגדה כפי שמקובל בימינו נותר עלום, ולא נודע בצורה ברורה מי חיברו. יש המשערים שמקור נוסח ההגדה הוא מתקנת רבותינו ב'כרם ביבנה'[9], ויש שכתבו שמסדר ההגדה הוא אליהו הנביא בעצמו[10].

המקור הקדום ביותר לנוסח סיפור ההגדה כפי שנוהגים בו היום – מופיע לראשונה רק בסדר רב עמרם גאון, בסידור רבנו סעדיה גאון, ובשנים מאוחרות יותר הוא מופיע גם בספר ההלכות של הרמב"ם כהוספה להלכות חמץ ומצה[11] ובמחזור ויטרי[12].

ההנחיות הכלליות לנוסח ההגדה וחלק מהנוסח כפי שמקובל בימינו, מצוי במשנה מסכת פסחים[13]: "מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו . . מה נשתנה הלילה הזה . . ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה".

"רבן גמליאל היה אומר, כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן, פסח, מצה, ומרור . . בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר, "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים[2]" לפיכך אנחנו חייבין להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו, הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאלה. ונאמר לפניו, הללויה".

"... רבי עקיבא אומר: "כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" כו', עד "ברוך אתה ה', גאל ישראל" . . כוס שלישי, מברך על מזונו. רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר".

בגמרא נחלקו האמוראים בפרטים שונים בנוגע לנוסח ההגדה, דוגמת המחלוקת מאיזה פסוק מתחיל בגנות ומסיים בשבח[14].

מבנה נוסח ההגדה[עריכה]

נוסח ההגדה כפי שמצוי בידינו, פותח בהזמנה בשפה הארמית לכל מי שאין לו כיצד לחגוג את ליל הסדר, שיצטרף לערוך את חג הפסח.

לאחר מכן הבן שואל את אביו 4 קושיות על השינויים שבאכילת לילה זה ביחס לשאר הלילות, כפי שנלמד מלשון הפסוקים שכופלים אודות סיפור יציאת מצרים בלילה זה "כי ישאלך בנך", כלומר שסיפור יציאת מצרים צריך להיות כמענה על שאלות.

בהמשך לכך מובא בהגדה המקור ופרטי החיוב של סיפור יציאת מצרים בלילה זה[15] וכיצד קיימו אותו בפועל בזמן התנאים במשך כל הלילה, על אף שהיו גדולי התורה וידעו בוודאי את פרטי הסיפור[16], ומציינים את ארבעת הבנים כנגדם מצווה התורה 4 פעמים על סיפור יציאת מצרים בלילה זה.

לאחר מכן פותחת ההגדה באמירה "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" בהתאם ללימוד חז"ל שכדי להגדיל בעוצם הנס של יציאת מצרים יש לפתוח בגנות ולסיים בשבח[17], כאשר ההגדה מספרת במשפטים קצרים את ההיסטוריה של עם ישראל מזמן אברהם וההבטחה של ברית בין הבתרים על יציאת מצרים, ועד לירידה למצרים, ולאחר מכן מכריזים שההבטחה הזו היא העיקר בכל הסיפור של יציאת מצרים ובכל הגלויות שלאחר מכן, " וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ! שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם".

משלב זה ואילך מפרטת ההגדה את סיפור יציאת מצרים באמצעות דרשת פסוקי מקרא ביכורים, כאשר לאחר כל ציטוט של מספר מילים, מביאה ההגדה את דרשות חז"ל המפרטות ומבארות ומרחיבות את הסיפור, עם דגש עיקרי על המכות שלקו המצרים במצרים ועל ים סוף.

סיפור ההגדה עצמה מסתיים בשבח שאנו מודים לקב"ה על כך שהיה די לנו בעצם היציאה ממצרים, ומפליאים את כל שאר הדברים הנוספים שה' היטיב עמנו מלבד היציאה עצמה עד שנתן לנו את התורה, הכניס אותנו לארץ ישראל, ובנה לנו את בית המקדש בו אנו יכולים לעבוד אותו ולהתקרב אליו באמצעות הכפרה על מעשינו הלא טובים.

חלק ה'מגיד' מסתיים בהרחבה על שלושת המרכיבים העיקריים בקערת ליל הסדר שהינם חובה בקיום מצוות לילה זה, פסח מצה ומרור, ואיזה חלק בסיפור יציאת מצרים הם מזכירים לנו, ובשבח והודאה[18] ואמירת הלל[19] על ניסי יציאת מצרים וגאולת עם ישראל.

קריאת ההגדה[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ התבטא שקריאת ההגדה צריכה להיות ב-2 תנאים[20]: א) בשמחה[21] ב) בקול רם[22].

אצל אדמו"ר המהר"ש נהגו על פי רצונו שכל אחד מהמסובים קרא בתורו חלק מההגדה, כשההדגשה היתה שהקריאה תהיה בקול רם, אדמו"ר הרש"ב התבטא שהיה זה בבחינת 'עונים באימה ואומרים ביראה'[23], וכך היה גם אצל אדמו"ר הריי"צ[24], ולא היו עוצרים בעת אמירת ההגדה לנגן ניגונים[25], ובנוגע לאמירת ביאורים, קיצרו רבותינו נשיאינו בלילה הראשון כדי להספיק לאכול אפיקומן קודם חצות, והאריכו בביאורים רק בלילה השני[26].

בין חסידי חב"ד מקובל ניגון לאמירת ההגדה שיסודו כבר מהדור הראשון לחסידות חב"ד, כפי שניגנו אצל אדמו"ר הזקן[27].

הרבי עצמו נוהג לקרוא את ההגדה לעצמו בקול שקט, לצד מקריא ההגדה[28], ולא בהסיבה[29], כאשר בחלק ההגדה שלאחר שולחן עורך, החל מ'שפוך חמתך', אמר הרבי במתינות ובקול רם יחסית באופן שכל המסובים יכלו לשמוע. הרבי אמר קטעים אלו בדביקות, כשמעת לעת עיניו זולגות דמעות, ובחלקים רבים – במנגינת הפסוקים שלפני תקיעת השופר בראש השנה, והחל מהקטע של 'נשמת כל חי' מגביה הרבי את קולו מעט יותר[30].

הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים

הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, הינה הגדה שנערכה על ידי הרבי, והודפסה במהדורתה הראשונה בשנת תש"ו, ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב אנ"ש והתמימים ברחבי העולם.

ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, והיא מתייחסת בפירוט להשתלשלות מבנה ההגדה, הבאת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, ומסכמת את דיני ומנהגי ליל הסדר בטעמיהם, זאת לצד הערות למדניות מעמיקות.

הרב שלמה יוסף זווין כתב על הגדה זו: "הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, כחסיד כאשר איננו חסיד. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית…[31]".

החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: "הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדבר חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדוייקת למופת[32]".

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).
  2. 2.0 2.1 שמות יג, ח.
  3. 3.0 3.1 אבודרהם, סדר ההגדה ופירושיה, דיבור המתחיל 'ומתחיל'.
  4. דברים כו, ג.
  5. בתרגום ירושלמי: "אודינן ושבחינן יומא הדין". שבחית יומא דין
  6. בפי יהודי תימן נקראת ההגדה בשם 'אגדתא דפסחא'.
  7. בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים מציין הרבי ל"דקדוקי סופרים לפסחים קטו-קטז. תוד"ה אמר ע"ז מה, א. ובכמה ראשונים", שם מופיע הלשון ""דכמו כן מזכיר באגדת הפסח". אך באגרות קודש ח"ב אגרת שפג מסתייג הרבי מהסבר זה כיון שאם הגדה של פסח פירושו 'מדרש של פסח', אם כן אין בכלל זה אלא חלק ההגדה מ'עבדים היינו' עד 'ונאמר לפניו הללויה', מה שלא משמע כך מהש"ס והראשונים ומדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך סימן תעב סט"ז.
  8. פסחים קטו, ב: "אין עוקרין את השולחן אלא לפני מי שאומר הגדה".
  9. הגדה של פסח 'דמשק אליעזר' קאלאמעא תרמ"ג, בקונטרס אגדות יעקב פ"א: "לשונה מעיד על עצמה כי היא אגדות ארץ ישראל נתחברה בזמן תנאים הראשונים, ואחשוב כי היא נתחברה בעת שנתכתנסו רבותינו לכרם ביבנה לפקח על תקנות הדת לבלתי ירופף עמודים ולא תשתכח חס וחלילה תורה מישראל".
  10. הגדה של פסח 'צמח מנחם' לרבי אהרון מנחם מענדל מראדזימין, בשם רבי בונם מפרשיסחא.
  11. פרק ח. בתחילת הנוסח מציין הרמב"ם שזהו הנוסח של זמן הגלות. רבי אברהם בן הרמב"ם מציין עוד שאביו כתב בנוסח ההגדה שלו רק את הדברים ההכרחיים והמקובלים, אך אין ללמוד מהקטעים שהושמטו ממנו שאין לומר אותם, אלא רק בצד השני, שהקטעים שכן כתב – מוכרחים לומר אותם בלילה זה (הובא במעשה רוקח בביאורו על הרמב"ם הלכות חמץ ומצה סוף פרק ח).
  12. סימנים צה-צז.
  13. פרק י' משניות ד-ז.
  14. פסחים קטז, א.
  15. שהציווי הוא לכולם, גם לחכמים וגדולי תורה, שמצווה מן המובחר לספר ביציאת מצרים במשך כל הלילה, וכל המרבה הרי זה משובח, ושבזמן אמירת ההגדה הוא דווקא בלילה ולא קודם לכן, בשעה שיש מצה ומרור מונחים על השולחן.
  16. ביאורי הרבי בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים על הקטע "מעשה ברבי אליעזר".
  17. ובהתאם לדרשות הנלמדות מהפסוקים של 'הגדת' מקרא ביכורים: "הגדתי היום לה' אלוקיך . . אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה…".
  18. שזהו אחד מהפירושים של תיבת 'הגדה', לשון שבח והודאה.
  19. חציו הראשון, את החצי השני אומרים בסימן 'הלל' שבסיום הסעודה.
  20. כמו שמובא בכתבי האריז"ל.
  21. ראו ב'הרבי מדבר לילדי ישראל' משיחת פסח ה'תנש"א, עמוד 69: "אפילו לא יהודים המסתובבים ברחוב ואינם עורכים 'סדר' אוכלים מצה או שותים ד' כוסות – הרי כשהם עוברים ליד בית יהודי ושומעים כיצד נאמרת ההגדה בניגון ובשמחה, הרי זה גורם גם להם לרגש של שמחה".
  22. אוצר מנהגי חב"ד ניסן עמוד קנד. התקשרות גליון שנ עמוד 10. על פי דברי הריטב"א בהלכות סדר ההגדה: "וחייב אדם לומר ההגדה בנעימה ובקול רם בכל כוחו".
  23. סיפורו של חג – פסח, עמוד 183.
  24. קובץ ליובאוויטש גליון 2 תש"ד עמוד 24.
  25. המלך במסיבו חלק א' עמוד קמד.
  26. מעשה מלך פרק ז' סעיף ד' ואילך.
  27. אוצר מנהגי חב"ד ניסן עמוד קנה.
  28. במשך שנים ארוכות היה זה ר' יעקב כץ.
  29. מעשה מלך עמוד 201.
  30. מעשה מלך עמוד 208.
  31. זוין, ספרים וסופרים ח"ג, עמ' 263
  32. מחניים, גליון ל"ב, תשי"ז