כתבי האריז"ל
כתבי הארי ז"ל הם ספרי תורת הקבלה של רבי יצחק לוריא –האריז"ל. האר"י עלה ממצרים לארץ ישראל בשנת ה'ש"ל, התיישב בצפת, ועד מהרה הפך לבולט שבין מקובלי צפת.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
למעט יוצא מן הכלל (עמק המלך) הם נכתבו על ידי תלמידו הגדול רבי חיים ויטאל שהוסמך לשם כך על ידו. רבי חיים ויטאל כתב את דברי רבו שלוש פעמים: לראשונה בשעת אמירתם - וקרא להם קונטרס הקיצור. לאחר הסתלקות האר"י[1] סידר אותם לפי נושאים בשמונה "שערים" הנקראים מהדורה קמא, ומשסיים מהדורה זו המשיך לדייק ולדקדק בהם משך עשרים שנה עד שהוציא אותם שנית תחת ידו במהדורה בתרא מדוייקת ומוסמכת. ר' חיים ויטאל לא פרסם את הכתבים (מאחר ולדעתו לא היה העולם ראוי לאור גדול זה[2], אלא את המהדורה השניה והמדוייקת גנז בבית העלמין ואת הראשונה הוריש לבנו רבי שמואל ויטאל. גם רבי שמואל שמר בקנאות על הכתבים ולא הרשה לאיש לראותם, ורק לאחר פטירתו החלו להתגלות בעולם.
סדר התגלות הכתבים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכתבים התגלו בארבעה שלבים:
- א. ההתגלות הראשונה
תחילת התגלות הכתבים הייתה כחמש עשרה שנה אחר הסתלקות האר"י (בשנת שמ"ז-ח בערך). אחד המקובלים (שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון) ניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה. הוא שילם לאחיו של רבי חיים (רבי משה) שיוציא לו את הכתבים השמורים, רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם[3]. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי), שערכו מתוכם שלושה ספרים: ספר הדרושים, ספר הליקוטים וספר הכוונות. ספרים אלו אינם מוסמכים כל כך, כיון שהם כוללים רק חלקים מכתיבתו של רבי חיים, בעודה באמצע עריכה.
- ב. התגלות הכתבים הגנוזים
בדור שלאחר מכן התגלו הכתבים שגנז הרח"ו בבית העלמין, ע"י רבי אברהם אזולאי שעשה שאלת חלום, מצא אותם, והעביר אותם לידי רבי יעקב צמח[4]. מצב הכתבים לא היה טוב, ו"מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"[5], אבל ר' יעקב צמח טרח לשחזרם וערך מהם[6] חמישה ספרים: קהילת יעקב, עולת תמיד, אדם ישר, אוצרות חיים וזוהר הרקיע.
כתבים נוספים שנגנזו בחברון התגלו על ידי רבי משה ויטאל, נכדו של רבי חיים. מתוכם נערך לאחר מכן הספר מבוא שערים (בשתי עריכות שונות: על ידי רבי יעקב צמח, ועל ידי רבי נתן שפירא).
- ג. סידור הכתבים
בדור שלאחר מכן החליט תלמידו של ר' יעקב צמח, רבי מאיר פאפירש, לעשות סדר בכל הכתבים שהתגלו עד אז[7]. הוא לקח את ספרי הדרושים, הליקוטים והכוונות שנכתבו על פי 600 הניירות שנגנבו מר' שמואל ויטאל בעודו חולה, את חמשת הספרים שערך רבו מהכתבים שהתגלו ע"י ר' אברהם אזולאי ואת המבוא שערים, וסידר הכל מחדש. הסדר בו ערך את הספרים[8] נשען על הקדמת הרח"ו לכתביו, וכלל שלושה ספרים: דרך עץ החיים (סדר ההשתלשלות מא"ק ועד עולם העשייה)[9], פרי עץ חיים[10] ונוף עץ חיים[11].
- ד. התגלות מהדורה קמא
רק שנים רבות לאחר מכן[12] התגלו הכתבים המקוריים של מהדורה קמא שכתב הרח"ו[13], ומהם נדפסו ה"שמונה שערים". שמונה השערים בכתב יד קדשו של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי אדמו"ר הריי"צ[14], ונמצאים בספריית חב"ד ליובאוויטש שליד 770.
ארבע מהדורות אלו (של רבי יהושע בן נון, של ר' יעקב צמח, של ר' מאיר פאפירש וה"שמונה שערים") לא יצאו לאור הדפוס כאחד אלא טיפין טיפין במשך למעלה מ250 שנים, בדפוסים שונים ובמקומות שונים[15].
סמכות הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
סדר סמכות הכתבים הפוך מסדר התגלותם:
המוסמכת ביותר מהמהדורות (והיא האחרונה שהתגלתה) היא "מהדורה קמא" שכתב הרח"ו, המוכרת כיום בשם "שמונה שערים". ספרים אלו הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם כפי שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ומאז התפרסמו (בתקופת הרבי מהר"ש), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר[16]. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"[17]. שמונה השערים בכתב יד קדשו של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי אדמו"ר הריי"צ[18], ונמצאים בספריית חב"ד ליובאוויטש שליד 770.
השניה בסמכותה היא השניה שהתגלתה, והיינו "מהדורה בתרא" של הרח"ו[19]. עיקרה של מהדורה זו הם שני הספרים הנושאים כיום את השם עץ חיים ופרי עץ חיים[20].
ואילו הספרים שסודרו מהכתבים שגילה ר' יהושע בן נון[21] פחותים בסמכותם[22], וכן הספרים שסידר רבי יעקב צמח קצת[23]. וכך גם מתייחסים גם לכתבים מתלמידי האר"י שלא הוסמכו על ידו לכתוב את דבריו (כגון עמק המלך).
הדפסת הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. שמונה שערים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר זה הוא המוסמך ביותר מבין הכתבים. ספרים אלו הם הם ה"מהדורה קמא" שכתב ר' חיים ויטאל, שאותה לא גנז אלא הורישה לבנו ר' שמואל. לאחר הסתלקותו הגיעו הכתבים לידי המקובלים, שבמשך השנים הוציאו אותם לאור בדפוס. כתבי היד המקוריים נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי הריי"ץ ונמצאים בספריית ליובאוויטש שב770. שמונת השערים לא יצאו לאור בדפוס כחטיבה אחת, אלא כדלקמן:
שער המצוות ושער הכוונות – תרי"ב, ירושלים
שער מאמרי רשב"י ושער מאמרי חז"ל – תרכ"ב, סלוניקי.
שער ההקדמות – תרכ"ה, בירושלים.
שער הפסוקים, שער רוח הקודש ושער הגלגולים – תרכ"ח, ירושלים.
יש להעיר שכל שמונת השערים נדפסו רק בתקופת הרבי מהר"ש, ולכן רובם ככולם של מאמרי החסידות מיוסדים רק על העץ חיים ופרי עץ חיים (שנדפסו בתקמ"ב – עשר שנים לאחר שייסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד).
| ערך מורחב – שמונה שערים |
ב. עץ חיים ופרי עץ חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שסמכותם של ספרים אלו פחותה מה'שמונה שערים', מבחינה כרונולוגית ספרים אלו היו ההוצאה לאור המוסמכת והמסודרת הראשונה של כתבי האר"י והם הספרים העיקריים המצוטטים בחסידות ובהם לומדים. הספרים לוקטו ונערכו ע"י רבי מאיר פאפירש. הוא ליקט את כל הכתבים שהצליח להגיע אליהם (מהדורה בתרא (שנמצאה בבית העלמין לאחר "שאלת חלום"), כתבים שמצא מפוזרים בין תלמידי האר"י ועוד), סידר אותם לפי נושאים, וערך אותם בשלושה ספרים בשמות: דרך עץ חיים, פרי עץ חיים ונוף עץ חיים. "דרך עץ חיים" עוסק בסדר ההשתלשלות, "פרי עץ חיים" בכוונות התפילה והמצוות, ו"נוף עץ חיים" הוא פירוש על פי הסוד לפסוקים ומאמרי חז"ל, וסוד הגלגולים.
דרך עץ חיים מסביר את סדר השתלשלות העולמות מהצמצום הראשון ועד בריאת העולמות. הספר הודפס לראשונה בשנת תקמ"ב בקוריץ בשם "עץ חיים", והוא הספר המצוי היום בידינו (ואינו ה'עץ חיים' שכתב ר' חיים ויטאל – בו היו שמונה "שערים" הכוללים את כל תורת האר"י).
|
| ערך מורחב – עץ חיים |
פרי עץ חיים עוסק בכוונות התפילה והמצוות. בכתב היד נחלק הספר לארבעה ענפים (כוונות, טעמי המצוות, תיקונים ויחודים), אבל נדפס הענף הראשון בלבד (כוונות התפילה והמצוות). גם ספר זה נדפס בקוריץ – בתקמ"ה (שלוש שנים לאחר העץ חיים).
גם שאר ענפי העץ נדפסו, אבל כספרים בפני עצמם: טעמי המצוות נדפס עשר שנים לפני כן (זלאקווי, תקל"ה), ושני הענפים הנוספים "תיקונים" ו"יחודים" נדפסו שנתיים קודם לכן (קוריץ, תקמ"ג) כספר אחד בשם "שער היחודים ותיקון עוונות".
|
| ערך מורחב – פרי עץ חיים |
נוף עץ חיים נחלק גם הוא לארבעה ענפים (פירוש מאמרי זוהר, פירוש פסוקים, פירוש מאמרי רז"ל. ו'גלגולים'), שנדפסו במשך השנים כל אחד בספר בפני עצמו: הראשון (פירוש מאמרי זוהר) נדפס בשם זוהר הרקיע (קוריץ, תקמ"ה), השני (פירוש פסוקי התנ"ך על דרך הסוד) בשם "לקוטי תורה" (זלאקווי תקל"ה), השלישי לא נדפס עד היום[24], והרביעי הוא ספר הגלגולים[25].
כתבי האר"י הנוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יעקב צמח
כמה שנים לאחר הסתלקות רבי שמואל ויטאל (בנו של ר' חיים ויטאל) מצא הרב אברהם אזולאי חלק גדול מהכתבים שנגנזו, ומסר אותם לתלמידו של ר' שמואל ויטאל - הרב יעקב צמח. הכתבים היו "מחוקים ומטושטשים וקרועים" כעדות הר"י צמח}}הערה|לתלמידו ר' מאיר פאפירש, בהקדמת העץ חיים.}}, והוא שיחזר אותם, וסידרם בחמישה ספרים:
א. אדם ישר (ביאור עניין עיגולים ויושר) – נדפס בתקמ"ה בקראקא
ב-ג. אוצרות חיים (ביאור עניין אדם קדמון) ומבוא שערים(סיכום מסודר של 'מבנה' עולם האצילות)[26] – נדפסו יחד בתקמ"ג בקוריץ[27].
ד. עולת תמיד (ענייני התפילה) – נדפס בירושלים תרס"ו.
ה. קהילת יעקב (ליקוט עניינים שונים שלא קשורים לאחד משלושת הספרים האחרים) – נדפס בירושלים תשמ"ט.
- ארבע מאות שקל ועולת תמיד
ארבע מאות שקל (ליקוט מעץ חיים ושער מאמרי רשב"י) ועולת תמיד (ליקוט מתוך מהדורה בתרא שגנז ר' חיים בבית הקברות, ומתוך 600 הניירות שנלקחו ממהדורה קמא שהייתה בידי ר' משה בלי ידיעתו) – נדפסו בתקס"ד במאהילוב.
- ספר הליקוטים
ספר הליקוטים[28] סודר ע"י ר' שמעון שרעבי (הרש"ש), מתוך כתבים שליקט הרב מאיר פאפירוש מבין תלמידי האר"י. הספר יצא לאור בתרע"ג בירושלים.
- מבוא שערים
|
| ערך מורחב – מבוא שערים |
הוא כפי הנראה סיכום שעשה ר' חיים ויטאל. היינו, לאחר שסיים לכתוב ולערוך את שמונת השערים כפי ששמע אותם בסגנון רבו האר"י עשה להם סיכום משלו . הספר נערך מתוך כתבים שגנז ר' חיים ויטאל בחברון, והתגלו ע"י נכדו (ר' משה, בנו של ר' שמואל). הכתבים נערכו בשתי עריכות שונות: לראשונה ע"י ' יעקב צמח (קוריץ תקמ"ג), ולאחר מכן ע"י ר' נתן שפירא (סלוניקי תקס"ו).
- לקוטי תורה (שהוא הענף השני בנוף חיים) וטעמי המצוות (הענף השני בפרע"ח)
יצאו לאור כספר אחד בזלאקווי, תקל"ה
- ארבע מאות שקל כסף (במקור נקרא "אדם ישר") ועולת תמיד
הם שניים מתוך חמשת הספרים שערך ר' יעקב צמח מהכתבים שהוצאו מבית העלמין (שם גנז ר' חיים ויטאל את המהודרה בתרא של העץ חיים) - נדפסו יחד בתרס"ו בירושלים.
- עמק המלך
נכתב ע"י תלמיד תלמידו של האר"י ונדפס בשנת ת"ח. מדבר מסדר ההשתלשלות ומביא סיפורים רבים על האר"י ז"ל.
|
| ערך מורחב – עמק המלך |
.
מהדורת סדרת כתבי האר"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
סדרת כתבי האר"י הנפוצה היום סודרה ע"י הרב יהודה צבי ברנדווין, תלמיד הרב יהודה הלוי אשלג בשנים תשמ"ה-תשמ"ח, וכוללת ט"ו כרכים. הכרכים בסדרה זו לא כוללים את כל כתבי האר"י, וגם אינם מסודרים לא לפי סדר החשיבות ולא לפי סדר הופעתם: כרכים א-ג: עץ חיים (שסידר ר' מאיר פאפירש) כרך ד': מבוא שערים (סיכום שעשה ר' חיים ויטאל לאחר סיום כתיבת העץ חיים). כרכים ה-י: השמונה שערים של מהדורא קמא (לפי הסדר שנכתבו). כרך יא: ליקוטי תורה וטעמי המצוות (הענף השני מפרי עץ חיים, והענף השני מעץ חיים). כרך יב הם הספרים ארבע מאות שקל כסף ועולת תמיד (ליקוטים מעץ חיים, שסידר ר' יעקב צמח). כרכים יג-יד: פרי עץ חיים (הענף הראשון מתוך הארבעה שסידר ר' מאיר פאפירש בשם זה). כרך טו הוא ספר הליקוטים (ליקוט מכתבים של תלמידי האר"י).
- חסרים בסט זה
א. שלושת הספרים שנערכו בתחילת התגלות הכתבים[29]: ספר הדרושים, הליקוטים והכוונות. ב. שלושת הספרים הנוספים שסידר רבי יעקב צמח: קהילת יעקב, זוהר הרקיע ואוצרות חיים. ג. הנוף הרביעי מתוך נוף עץ החיים (הנקרא "ספר הגלגולים". הנוף הראשון נדפס כחלק מזוהר הרקיע שכבר הוזכר לעיל שחסר בסט, והנוף השני נדפס יחד עם טעמי המצוות בכרף יא).
כמו כן יש להזכיר את הנוף השלישי מתוך "נוף עץ החיים" ואת קונטרס הקיצור (והוא הספר "עץ חיים" מכתב יד קדשו של רבי חיים בעריכתו הראשונה) שלא נדפסו מעולם.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז
- יוסף אביב"י, קבלת האר"י (שלושה חלקים), מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ח
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקדמת רבי מאיר פאפירש לדרך עץ החיים
- הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות
- הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י באתר בית חב"ד
- הרב יצחק שפירא, ארבעת המשלים בכתבי האר"י סיכום שיעור במאמר אדמו"ר הזקן
הערות שוליים
- ↑ בה' מנ"א של"ב.
- ↑ הקדמת ר' מאיר פארירש לעץ חיים.
- ↑ שבחי האר"י.
- ↑ תלמיד ר' שמואל ויטאל.
- ↑ הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".
- ↑ בשנים ה'ת"ב-ת"ח.
- ↑ הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.
- ↑ בשנים ה'ת"ו-ת"י.
- ↑ ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם עץ חיים.
- ↑ שכלל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים.
- ↑ שכלל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים.
- ↑ בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.
- ↑ לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו לשמונה שערים: א) שער ההקדמות. ב) שער מאמרי רשב"י. ג) שער מאמרי רז"ל. ד) שער הפסוקים. ה) שער המצוות. ו) שער הכוונות. ז) שער רוח הקודש. ח) שער הגלגולים (על פי הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים).
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג. רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ. וראה גם ספריית ליובאוויטש, ע' מח-מט.
- ↑ הספר הראשון שהודפס היה "ספר הגלגולים" בשנת תמ"ד בפרנקפורט, והאחרון לעת עתה "ספר הליקוטים" שערך והדפיס הרש"ש בתרע"ד בירושלים.
- ↑ שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.
- ↑ הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, באתר ספריית חב"ד. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס בלקו"ש חלק ל"ז ע' 142 ועוד.
- ↑ ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52 &hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ. וראה גם ספריית ליובאוויטש, ע' מח-מט.
- ↑ למרות שדווקא בה דקדק ודייק הרח"ו עשרים שנה, הנה מאחר ונמצאה מטושטשת וקרועה והיה צורך לשחזרה אין לנו הבטחון המלא בדיוקם של הדברים. ועוד, שבמהדורה זו שילב ר' מאיר פאפירש גם כתבים שמצא אצל תלמידי האר"י האחרים שלא הוסמכו.
- ↑ אלא שבעוד העץ חיים הנדפס הוא ה"דרך עץ חיים" שכתב ר' מאיר פאפירש בשלימותו, הנה הפרע"ח הנדפס הוא רק הענף הראשון מהחיבור בשם זה שסידר ר' מאיר פאפירש, ואילו ענפי ה"נוף חיים" שלו נדפסו כל אחד בנפרד ואין ספר הנדפס בשם זה.
- ↑ שהם הראשונים שהתגלו.
- ↑ הן משום שלא הגיעו אליו אלא בגניבה חסידית, ורק 600 דפים מהכתבים בלבד.
- ↑ כי הכתבים הגיעו לידיו קרועים ומטושטשים ומה שסידר הסתמך גם על שיחזור שעשה בעצמו.
- ↑ "שער מאמרי רז"ל" הנדפס הוא משמונת השערים של מהדורה קמא, ואינו ענף מ'נוף עץ חיים' שהוא מהדורה בתרא.
- ↑ כמו בהערה הקודמת כך גם כאן. לא מדובר על שער הגלגולים" שהוא מ"שמונת השערים" של מהדורה קמא, אלא על ספר הגלגולים של מהדורה בתרא.
- ↑ ספר זה נערך מתוך כתבים שגילה ר' משה (נכדו של ר' חיים ויטאל) בחברון.
- ↑ כעבור כמה שנים נערך המבוא שערים שוב ע"י המקובל ר' נתן שפירא, שהדפיס אותו בעריכה המחודשת בסלוניקי, תקס"ו.
- ↑ יש להעיר מהמצויין בתחילת הפסקה "סדר התגלות הכתבים" שישנו ספר נוסף מכתבי האר"י באותו שם, שסודר בתחילת התגלות הכתבים מתוך ת"ר הניירות שנגנבו מר' שמואל ויטאל בעת חוליו.
- ↑ ע"י רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי.