לימודי אצילות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר

לימודי אצילות הוא ספר קבלה המיוחס לאחד מתלמידי האר"י הקדוש.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר לימודי אצילות יצא לאור בכמה מהדורות באופן מקוטע. בפעם ראשונה הוא נדפס מכתב יד קודש של רבי משה מפשווארסק, מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, עם הגהותיו. רבי יוסף אלטר אפשטיין רבה של מאגרוב הגיה את הספר שוב, מכיון שכמעט שלא היה אפשר ללמדו, מרוב שיבושים, והוציאו לאור בהגהה מחודשת על פי כתב ידו של רבי שלום מבעלזא, בתוספת כמה כתבי יד מחודשים שמצא.

במהדורות הראשונות נכתב על שער הספר שהוא נכתב על ידי רבי חיים ויטאל תלמידו של האריז"ל. אך למעשה ידוע כי הדבר טעות, מכיון שבספר נכתבו דרושי עולם המלבוש שרבי חיים ויטאל לא מזכירם באף אחד מעשרות ספריו, וברור כי הוא מיוחס למהר"י סרוג או אחד מתלמידיו.

במשך שנים רבות מקובל כי הספר נכתב על ידי רבי ישראל סרוג, אך בעל הסולם כותב במכתב כי הספר הגיע לידו והתעמק זמן רב להבין את פשרי השיבושים הרבים אשר בו אשר מקשים ביותר על הקריאה, עד שהתברר לו למעלה מכל ספק כי הספר הוא למעשה פרי ידיו של נוכל שפל, שהעתיק מהספר עמק המלך (לתלמיד מהר"י סרוג) קטעים ללא ידיעה מעמיקה בקבלה באופן שממש ניכר שאין קשר בין קטע אחד לשני מכיון שחסר באמצע הרבה, והוא כותב במכתב שעלה בלבו כעס וזעם רב על אותו הנוכל שגזל בנכלותו זמן רב בנכלותו. אך בדורנו התגלה שהספר הוא ליקוט של כתבי יד עתיקים ומקורם ככל הנראה הוא אכן רבי ישראל סרוג[1].

בזמן תשס"א נדפס הספר שוב על ידי רבי מתתיהו ספרין (בנו של האדמו"ר רבי נתנאל ספרין מקאמרנא - ירושלים), מתוך כתבי יד של גדולי המקובלים, ובראשם כתב יד שהיה אצל הרש"ש עם הגהות תלמידו בעל היר"א ונכדו בעל הדברי שלום.

ספר זה הובא בכתבי רבי אהרן מסטרשלה בנוגע לצמצום בבחינת מרובע, והרבי מציין לכך במכתב[2]. בספר אגרא דפרקא כותב רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, על דברי אדמו"ר הזקן בפירוש ספירת הדעת[3], "מפורש הדבר בספר התניא שחיבר הגאון החסיד מהרז"ש זצ"ל, וראיתי רבים חולקים עליו בהבנת בחינת הדע"ת אבל הדין עמו, כי כן מבואר הענין בספר לימודי אצילות"

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמיד אריז"ל, ‏לימודי אצילות, באתר HebrewBooks


הערות שוליים

  1. ראה מה שכתבו בזה בפורום אוצר החכמה
  2. עבודת הלוי חלק ב' עג, ב. אגרות קודש חלק ב' איגרת שס (עמוד שלו).
  3. תניא - פרק ג'.