הבן החמישי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבן החמישי הוא כינוי אותו טבע הרבי בקשר עם ליל הסדר, בהשאלה מ'ארבעת הבנים' המוזכרים בהגדה של פסח. כינוי זה מתאר את צאצאי עם ישראל שכלל אינם משתתפים בשולחן הסדר, כיון שהתרחקו ואיבדו כל קשר ותקווה שיצליחו להשפיע עליהם.

הרבי יצא בקריאה לדאוג מבעוד מועד לצרף גם את 'הבן החמישי' לשולחן ליל הסדר.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך ההיסטוריה, התחלקו בני ישראל לארבעה סוגים, כאשר גם אלו שהתרחקו מדרך התורה והמצוות, ראו בעצמם יהודים, ושמרו על קשר עם אחיהם היהודים. דבר זה בא לידי ביטוי בנוסח הגדה של פסח המתייחסת לארבעת הבנים, כאשר גם הבן הרשע מיסב סביב השולחן.

בעקבות המאורעות בעולם בתקופת מלחמת העולם הראשונה והשניה במיוחד, נוצרה גישה של התנערות מהזהות היהודית שגררה התרחקות מקיום התורה והמצוות בקרב חלקים רבים מעם ישראל.

לקראת חג הפסח של שנת תשי"ז, שיגר הרבי מכתב כללי לכל בני העם היהודי עם דגש על אנשי החינוך, השולל בתוקף גישה זו, ומשקף את העובדה כי גישה זו גרמה להתנתקותם של מליוני יהודים מצור מחצבתם, וכינה את צאצאי הדור של בעלי גישה זו כילדי 'הבן החמישי' שכלל לא מוזכר בהגדה כיון שבעקבות ריחוקו וניתוקו אינו משתתף כלל בשולחן ליל הסדר.

הרבי כתב כי לצד החזרה לחינוך המסורתי, יש לדאוג מבעוד מועד לכך שכמה שיותר יהודים הנמנים על סוג זה ישתתפו בשולחן ליל הסדר, דבר שיחזק את הזיקה היהודית שלהם, ויעורר את התקווה שישובו באופן מלא לצור מחצבתם.

הרב אברהם אלאשווילי מציין כי באיגרת אל הרבי לקראת יום הולדתו השלושים ושש, מציין אביו רבי לוי יצחק שניאורסון ש"יש עוד בן חמישי" ומביא מקבילות תורניות לעניין[1]. הרב אלאשווילי משער שהרבי ינק את הרעיון הזה מאביו. אך מסייג זאת בעובדה שהרבי מבאר את ענינו של הבן החמישי בצורה אחרת מהמבואר במכתב אביו[2].

הרב אורי שרקי[3] ציין כי באחת ממחברותיו של מר שושני שהיה בקשר עם הרבי מופיע המושג[4]

השפעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קריאתו של הרבי עוררה התעניינות רבה, וזכתה לתהודה גם בחוגים שמחוץ לחסידי חב"ד.

חסידי חב"ד רבים פועלים ברוח קריאה זו לארח סביב שולחן החג יהודים שרחוקים משמירת תורה ומצוות, ושלוחי הרבי בכל רחבי העולם עורכים מעמדים ציבוריים מיוחדים של 'ליל הסדר' בהן משתתפים מידי שנה מאות אלפי יהודים מסביב לגלובוס.

במשך השנים התפשט מטבע הלשון בציבור הכללי, וקיבל משמעות רחבה יותר בהקשרים שונים, ומשמש כמטפאורה לתיאור אנשים שלא כוללים אותם במנין הרגיל מסיבות שונות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ליקוטי לוי יצחק אגרות עמוד תיט.
  2. הערות וביאורים אהלי תורה גיליון א'רנד.
  3. מרבני הציונות הדתית.
  4. הרב שרקי אף מעלה השערה - ללא בסיס ברור - כי מר שושני הוא מחדש הרעיון, אותו מסר לרבי לפירסום. כך נטען בסרטון: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני" המופיע בyoutube.