ארבע כוסות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יינות.jpg

בליל הסדר חייב אדם לשתות ארבע כוסות יין, כנגד ארבעת לשונות של גאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" "ולקחתי".


בחסידות[עריכה]

[1]בכללות מבטאות ארבעת הכוסות[2] את עניינה הרוחני של יציאת מצריים, שהיא התשובה[3]. ובפרטות יש בהן ארבע דרגות (על פגם/ חסרון באחת מארבע אותיות שם ה'):

שתי הדרגות שבתשובה תתאה הן סור מרע (על פגם בה"א אחרונה) ועשה טוב (על פגם באות וא"ו, קיום המצוות).

ושתי הדרגות בתשובה עילאה הן בקש שלום (חיבור סובב וממלא ע"י לימוד התורה, אות ה"א ראשונה), ורדפהו (ביטול במציאות, אות יו"ד)

בראי ההלכה[עריכה]

מקור המנהג הוא מלשון המשנה[4] "אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין". הכוסות נשתים בהסיבה, והם צריכים להכיל רביעית כל אחד.

הכוס הראשונה נשתית ב"קדש", השניה בסיום "מגיד", השלישית בסיום "ברך" והרביעית בסיום "הלל". על כל אחד מארבע כוסות נאמרת ברכת "בורא פרי הגפן".

היין[עריכה]

בליל פסח מצוה לחזור אחר יין אדום (אם אין הלבן משובח ממנו), לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל, ר"ל. ומצוה מן המובחר לקחת יין משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל.

אפילו מי ששונא יין או שמזיקו, חייב לדחוק את עצמו ולשתות ארבע כוסות (אם קשה לו, יערב בו מיץ ענבים טבעי, ואם גם זה קשה, ישתה מיץ ענבים טבעי לבדו).

הכוס[עריכה]

הכוסות יהיו שלימות בלי שום פגימה, מודחות היטב, ויכילו לכל הפחות כמות של 'רביעית'. מנהגנו כהפוסקים ששיעור רביעית מצומצם הוא 86 גרם (כמנין "כוס") [3 אונץ ו-‏16 גראם].

יותר טוב כוס קטן (כשיעור האמור) ולשתות כולו, מכוס גדול שלא שותה כולו.

לא ראו את נשיאי חב"ד משתמשים בגביע שיש לו רגל. ועל פי קבלה יש להדר להשתמש בגביע כסף משום "זה א-לי ואנוהו". הרבי היה משתמש בכוס גדולה של כסף, והיה מניחה לימין הקערה.

מזיגת הכוס[עריכה]

ימלא יין על כל גדותיו (עד שיישפך ממנו מעט). הרבי היה ממלא את הכוס בכמה שפיכות.

בשולחן ערוך הרב כתב, שלכתחילה טוב שאחר ימזוג הכוס, דרך חירות. אך מנהג בית הרב שאין מדקדקים שמזיגת הכוס תהיה על ידי אחר.

הכוס לוקחו בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ארבע אצבעותיו מוגבהות והאגודל מושכב מן הצד. הכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים (24 ס"מ) מעל גבי השולחן - וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה (לא ראו שהרבי הגביה את הכוס שלושה טפחים).

שתיית ארבעה כוסות[עריכה]

הכנת יין בבית חב"ד בבוליביה לקראת ליל הסדר

לענין קיום מצוות ארבע כוסות - יש לחוש לדעת האומרים שמצוה לשתות את כל הכוס, ובבת אחת. וכן הוא מנהג בית הרב. ואפילו הכוס מכילה יותר מרביעית - ישתה את כולה. ומי שקשה לו לשתות את כל הכוס ישתה את רובה, ועל כל פנים לא יפחות משתיית רוב רביעית.

שתיית ארבע הכוסות בישיבה, בהסיבת שמאל דרך חירות כבני מלכים (גם מי שהוא איטר יד). הסיבת ימין אינה הסיבה, וכן המיסב על ערפו או על פניו אין זו הסיבה.

הכל חייבים בארבע כוסות - אחד אנשים ואחד נשים (שאף הן היו באותו הנס של יציאת מצרים). אלא שלענין הסיבה - נשים נוהגות שלא להסב, כי הן סומכות על הדיעה שבזמן הזה אין צריך להסב.

בנים ובנות הקטנים שהגיעו לחינוך (שיודעים מקדושת יום טוב ומבינים את סיפור יציאת מצרים), חייב אביהם לחנכם במצוות ולהשקותם ארבע כוסות לפי הסדר, ולכן יש להכין עבור כל אחד ואחת מהם כוס המכילה רביעית (ועל דרך זה בשאר המצוות והמנהגים הקשורים לליל הסדר)[5].

ד' כוסות בסעודת משיח[עריכה]

בסעודת משיח נוהגים לשתות ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[6]. על פי תקנת אדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי תומכי תמימים בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם אדמו"ר הרש"ב, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".

הרבי הורה[7] כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא[8]: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי[9].

עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש רוחות, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא[10].

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. בכל הנ"ל ראה ד"ה כנגד ארבעה בנים תשכ"ה ובנסמן שם.
  2. וכן שאר ענייני הסדר שבמספר ארבע.
  3. כי תשובה היא יציאה מגלות רוחנית לגאולה רוחנית.
  4. ריש פרק עשירי, פסחים.
  5. חלק זה של הערך הוא מתוך חוברת פסח חסידי, הרב אברהם שמואל בוקיעט
  6. יהושע מונדשיין, סעודת משיח, ספר כו אוצר מנהגי חב"ד.
  7. מאמר ד"ה והחרים, אחרון של פסח תשמ"ט
  8. שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.
  9. ד"ה והחרים תשמ"ט
  10. ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט