יצחק זאב וולפא
הרב רפאל יצחק זאב וולפא (תרפ"ב-ד' כסלו תש"ע) היה חסיד חב"ד תושב ירושלים שניהל בהוראת הרבי את סניף בנק דיסקונט בעיר, וסייע להתפתחותם של מוסדות חב"ד המקומיים באמצעות סיוע לחותנו הרב עזריאל זליג סלונים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בירושלים בשנת תרפ"ב להוריו ר' ליפא יהונתן וגיטל וולפא. סבו מצד אביו היה הרב מנחם מענדל וולפא, תלמיד חכם בעל שיעור קומה שנמנה על מקורביו של המהרי"ל דיסקין והופקד על עריכת כתביו, חבר הסגל החינוכי של ישיבת 'עץ חיים' הירושלמית, ועסקן ציבורי שניהל את התלמוד תורה הראשון בעיר ראשון לציון. סבו מצד אמו הרב אהרן שיפמן-יאדלר, היה אף הוא מתלמידי החכמים שבירושלים, ומחברי הסגל החינוכי של ישיבת 'עץ חיים'. בנוסף, מצד אביו היה צאצא ישיר לגר"א מוילנא.
לאורך כל שנות צעירותו, הלך בדרכי משפחתו ולמד בישיבות הליטאיות בירושלים ולא טעם מאורה של חסידות חב"ד. כשהגיע לגיל השידוכין, נשא את רעייתו שיינדל מושקא, בתו של החסיד הרב עזריאל זליג סלונים, שביקש את ברכתו של אדמו"ר הריי"צ לשידוך וקיבל את ברכתו הקדושה.
שמחת הנישואין התקיימה בסוף החורף של שנת תש"ה והוא קבע את מקום מגוריו בירושלים בסמיכות לבית חותנו. בהוראת הרבי, החל הרב סלונים בשנת תשי"ג לקיים שיעור חסידות מידי שבת עם חתנו הרב וולפא, ועם חתנו הנוסף הרב יהוסף גדליה רלב"ג. בעקבות שיעורי חסידות אלו, התקרבו שני החתנים לחסידות חב"ד, והפכו במרוצת השנים לחסידיו של הרבי שהתקשרו אליו ופעלו בשליחותו.
הפעם הראשונה בה פנה אל הרבי והתייעץ בנוגע להמשך דרכו בחיים, הייתה בשנת תשי"ז כאשר הוצעה לו משרת ניהול סניף בנק דיסקונט בירושלים. כמענה השיב לו הרבי בחיוב בנוגע למשרה שהוצעה לו, ועורר אותו להקפיד על לימוד השיעורים היומיים.
בשנים שלאחר מכן, התקרב יותר אל הרבי ובשנת תשכ"ב אף החל לנסוע לרבי יחד עם זוגתו, וזכה להיכנס יחד עם רעייתו ליחידות פרטית אצל הרבי שנמשכה זמן רב.
בביקוריו בחצר הרבי זכה לקירובים רבים, ובאחת מההזדמנויות התבטא בפניו הרבי: "כבר זמן רב שלא ראינו אתכם, בואו בתדירות גבוהה יותר". בהזדמנות אחרת, העניק לו הרבי במעמד חלוקת כוס של ברכה בקבוק 'לחיים', וצירף אליו כוסית נוספת באומרו: "זה עבור הרבנית שלכם".
לקראת שנת הלימודים תשכ"ד שלח הרבי מכתב מיוחד בו עודד את הרב וולפא להעביר את בנו הרב שלום בער וולפא ללמוד במוסדות חב"ד, ובמקביל שלח מכתב נוסף אל בנו בו ציין את חשיבות השמירה על כיבוד הורים ואת ההכרח בזה. בנוסף, הרבי היה מעורב גם במעברו של האח ללימוד במוסדות חב"ד, והתעניין תכופות במצבם הן באמצעות קשרי מכתבים והן בשאלות ישירות שהפנה אל בני המשפחה שביקרו בחצר הרבי.
את משרתו הבכירה כמנהל בנק במרכז ירושלים, ניצל לסיוע למוסדות חב"ד, ובראשם לפעילות של חמיו הרב סלונים, לרשותו העמיד מסגרת אשראי גדולה במיוחד ושימש כיועצו הקרוב בכל הקשור לכספים ולרכישת נדל"ן לשיכון חב"ד בירושלים ולמוסדות בית חנה בראשם עמד.
לאחר פרישתו מניהול הבנק עבר הכשרה והתמחה כדיין בעניני משפחה, אך למרות ששלט היטב בדינים אלו שימש זמן קצר בלבד כדיין בפועל, היות ולא יכל לסבול את מריבותיהם של בני המשפחה שבאו להתדיין אצלו, והעדיף להקדיש את זמנו ללימוד עצמי.
נפטר בשיבה טובה בד' כסלו תש"ע בגיל 88. במלאת שלוש שנים לפטירתו, הוכנס לזכרו ספר תורה לבית כנסת חב"ד בביתר עלית שנתרם על ידי זוגתו שיינדל מושקא[1].
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב שלום בער וולפא - מרבני חב"ד בארץ הקודש ויושב ראש המטה העולמי להצלת העם והארץ
- בנו, הרב מנחם וולפא - שליח הרבי, רב הקהילה ויו"ר מוסדות חב"ד בנתניה
- חתנו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבה של כפר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה]
- מבוא לספר אוצר החסידים - ניו יורק, מאת נכדו (העורך) הרב יוסף אשכנזי
