י"ג באדר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף י"ג אדר א')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הבהרה: ערך זה עוסק גם בי"ג באדר א' וגם בי"ג באדר ב'

י"ג באדר הוא היום השלושה עשר בחודש אדר. ביום זה חלה תענית אסתר והוא ערב חג הפורים בערי הפרזות.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ג'ת"ה - היהודים נקהלו לעמוד נגד שונאיהם בכל מדינות אחשוורוש.
  • תשמ"ו - רבי משה פיינשטיין, ראש ישיבת 'תפארת ירושלים' ומחבר הספר 'אגרות משה', נפטר.

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - י"ג באדר א' - מלוח היום יום
במנחה אין אומרים תחנון.

אבי אדמו"ר אמר: "בא מיר איז ברור, אז א חסידישער איד זיצט אין בית מדרש, און לערענט אדער חזר'ט חסידות ברבים, איז א שמחה בא די זיידעס, און זייער שמחה איז מספיק פאר איהם, קינדער און קינד'ס קינדער רוב טוב בגשמיות וברוחניות.


תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: "אצלי ברור, כשיהודי חסידי יושב בבית המדרש ולומד או חוזר חסידות ברבים, זהו שמחה אצל הסבים, ושמחתם מספיקה לו, רוב טוב בגשמיות וברוחניות לילדים ונכדים.


הפתגם היומי - י"ג באדר ב' - מלוח היום יום
הפטורה: "כה אמר ה'". אומרים "אב הרחמים". אין אומרים "צדקתך".

"ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" - "שרפו ידיהם מדברי תורה". אז מ'ווערט שוואך אין תורה, וואס דער לימוד התורה איז דאך על מנת לעשות ולקיים, קומט עמלק און קיהלט אפ דעם אידען (= כשנחלשים בדברי תורה, שלימוד התורה הוא הרי על מנת לעשות ולקיים, מגיע עמלק ומקרר את היהודי), "וילחם עם ישראל", ראשי תיבות יש ששים רבוא אותיות לתורה, - דכל אחד מישראל יש לו אות אחת בתורה, ולכן נהגו כל ישראל לכתוב אות בתורה, און עמלק מאכט קאלט (= מקרר) קדושת התורה. והעצה לזה בחר לנו אנשים, אנשי משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא, שבכל דור יש ראשי אלפי ישראל. וצא הלחם בעמלק ל' יחיד, לפי שהתורה היא נצחית בכל דור ובכל זמן ובכל מקום בשוה.