סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

זמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לשכתב.png יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מכשיר להוראת הזמן - בחזית 770. צילום: שניאור גרוזמן

הזמן נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ.

בריאת הזמן[עריכה]

בעניין בריאת הזמן על ידי הקב"ה, כותב אדמו"ר הזקן[1] בשם המגיד ממזריטש כי הזמן הינו דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. כך גם כתבו רבותינו הראשונים הרמב"ם, רב סעדיה גאון[2] והרשב"א[3], וכך כותבים הרמ"ע מפאנו[4] ורבי עובדיה ספורנו[5].

הטעם לשיטתו של אדמו"ר הזקן היא, שהמציאות של הזמן והמקום מהווים יחד את מציאות של עולם מוגבל, עם הגבלות גשמיות.

ולדוגמא: אם מישהו ינסה לתאר לעצמו מצב בו העולם מאבד את מימד הזמן שלו – לא נשארת שום הגבלה גשמית, מכיוון שהאדם יכול תמיד לחזור בזמן ו'לתקן' את מה שהוא עשה, והוא נטול כל הגבלה.

וכן כאשר מאבדים את המימד של המקום מהעולם – מתבטלים ההגבלות הגשמיות: כולם נמצאים בכל מקום, כל אחד יכול להיות בשני מקומות באותה השעה, והוא גם יכול להגיע להיכן שהוא רוצה ולהיות איפה שהוא רוצה. גם המשמעות של המצוות המעשיות מתבטלת, היות ואין משמעות להנחת התפילין על היד דוקא, כי אין מקום שנקרא קיבורת, ורבות הדוגמאות.

וממילא, זמן ומקום קשורים בהכרח אחד לשני, ובאותו רגע בו נוצרה מציאות של זמן, נוצרה ממילא המציאות של מקום גשמי ומוגבל, היות ואין משמעות של זמן אם אין שום הגבלה של מקום גשמי.

בזמן עצמו ישנם שני חלקים:

א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן על ידי השמש והירח.

ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא נברא[6]. דהיינו: ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. לכן גם אם אדם מקיים למשל מצוה שזמן קיומה הוא רגע אחד, אז התענוג וההנאה הרוחנית שנשמתו חווה ובעתיד עתידה גם נפשו לחוות היא נצחית ובלתי מוגבלת.

שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב[עריכה]

לפי שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב[7], הזמן אינו נברא מחודש שנברא בבריאת העולם, אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.

הרב מזידיטשוב חולק על שיטת אדמו"ר הזקן, כיוון שמהנאמר במדרש[8]: "מלמד שהיה סדר זמנים קודם" ומהמובא בגמרא: "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם" מוכח כי הזמן היה קודם בריאת העולם. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו. אך הרבי כותב במכתב[9] שמוכרחים לומר כשיטתו של אדמו"ר הזקן, שהרי הראשונים גם הם סבורים כך, ועל הקושיות שהעלה הרב מזידיטשוב ישנם תירוצים בספרי גדולי ישראל[10], ו"סדר זמנים" הכוונה לשרש הזמן, שהוא עניין פחות מגושם מהזמן שכאן בעולם הזה.

קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה בכ"ה באלול[11] או בכ"ה באדר[12], הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.

הרבי מתרץ על קושיה זו[13], כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא מאין ליש, וביכולתו של הקב"ה לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, הקב"ה יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.

כהגדרת העולם[עריכה]

בחסידות מוסבר כי הסיבה שהעולם מוגדר כזמן ומקום נובעת מהתהוותו משם אלוקים, ואילו הייתה התהוותו משם הוי' בלבד לא היה מוגדר מזמן ומקום[14]. אם כי שרשם של המקום וזמן עצמם הוא בשם אדנ"י[15].

מקום וזמן הם תחילת ההגבלה בהאור שאחר הצמצום. במדריגת העליונות זמן ומקום הם אותו דבר אבל באצילות הזמן ומקום הם שני ענינים.

בירידת העולמות נעשו הזמן ומקום יותר במציאות ויותר ניכרת כפי שיבואר: בהקו, שאין התחלקות ניכרת בו, יש מקום (במובנו המופשט היינו התחלקות). בתחילת הקו, במקום שדבוק באור אין סוף, הוא במדריגה עליונה, וכל מה שיורד למטה הוא במדריגה תחתונה והיינו שיש התחלקות (=מקום) מעלה ומטה. אף שחלוקת הספירות אינה ניכרת בהקו, כי הם בפשיטות והיוליות, מ"מ ישנם התחלקות.

באצילות מתגלים הערך ומדריגה, של המדריגות שהיו בהקו בהעלם, ובמילא ניכרים התחלוקת המדריגות. משום זה המקום (ההתחלקות) שבהם הוא יותר במציאות ויותר ניכרת.

וכן בזמן, אף שאפילו זמן רוחני, כמו שהוא בבי"ע, אינו באצילות ולמעלה מאצילות, מ"מ ישנם ענין הזמן והוא הקדימה והאיחור. במדריגת שלפני אצילות יש קדימה ואיחור בערך חשיבותם, שהמדריגה נעלית הוא יותר "קדום" ממדריגה תחתונה הימנה. גם, שהספירות משתלשלים זה אחר זה[16].

באצילות, הספירות משתלשלים זה מזה, דהיינו שהבינה משתלשל מהחכמה וכן הלאה. וכיון שכן הזמן יותר מורגש מכיון שהקדימה והאיחור (=זמן) שבהם מוכרח הוא במציאותם, שאי אפשר להיות ספירת הבינה קודם ספיקת החכמה, ובמילא הזמן בהם הוא דבר בלתי נפרד ממציאותם.

בבי"ע יש זמן ומקום במובנו הרוחני, עד שבעשיה יש רק זמן ומקום גשמיים ואין זמן ומקום רוחני כלל[17].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בעבודת השם[עריכה]

משנים את השעון ב770 לשעון קיץ, תשע"ח

המגיד ממעזריטש כותב[דרוש מקור], כי לצדיק אין קשר לזמן והוא מעל הזמן. שכן, כל הנאה גשמית היא תחת הזמן, והנאתה מוגבלת לאותו זמן בו האדם אוכל שותה וכו', אבל ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. הצדיק אינו מתייחס כלל להנאה גשמית שהיא תחת הזמן והיא אינה תופסת מקום בעיניו, שכן ראייתו היא ראיה רוחנית ונצחית, ולכן הוא בוחר בחיים הנצחיים ולא בארעיים, הנקראים עולם השקר.

[זו אחת מהסיבות שברוב הקהילות החסידיות, נהגו שלא להקפיד על זמן תפילה בשבת, שכן בשבת מתגלה המציאות הרוחנית שלמעלה מהזמן, ולכן מי שדבוק בקדושת השבת כראוי, עליו להקדיש את מחשבתו ומאמציו בתפילה עצמה שהיא רוחנית, ולצאת מהראיה הגשמית של העולם, ולא להיות דבוק בזמן שהוא חלק מהראיה הגשמית, והשייכת לימות החול[דרוש מקור]].

ניצול הזמן[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמירת הזמן

בלוח היום יום לא' אייר מופיע הפתגם החסידים: "חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים.. זוהי ענינה של 'עבודה'; השעות צריכות להיות ספורות, ואזי גם הימים ספורים. כשיום הולך יש לדעת מה פעלו ומה יש לפעול בעתיד... בכלל, יש להשתדל שהמחר יהיה "יפה" הרבה יותר מהיום. ".

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

הערות שוליים

  1. בסידור שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.
  2. אמונות ודעות מ"ג ד"ה והראיה הד'.
  3. שו"ת תי"ח.
  4. עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.
  5. בתחילת פירושו על התורה.
  6. ודלא כדעת העיקרים, עיין ספר המצוות לאדמו"ר הצמח צדק מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ בעשרה מאמרות (ספר) לרמ"ע מפאנו (שם).
  7. בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.
  8. בראשית רבה רפ"ג.
  9. מובא בספר שערי אמונה עמוד קפח.
  10. ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז. רבינו בחיי בתחילת פרשת בראשית
  11. לפי שיטת רבי אליעזר במסכת ראש השנה.
  12. לפי שיטת רבי יהושע שם.
  13. שם עמ' ק"צ.
  14. ספר המאמרים תרס"ה עמוד קפ, המשך תרס"ו עמוד רכח, גדול יהיה תשכ"ב סעיף ו'
  15. תניא, שער היחוד והאמונה פרק ז', והערת הרבי במאמר גדול יהיה תשכ"ב (הערה 52).
  16. דהיינו ששורש כל הספירות הם אותו שורש (העיגול הגדול) ואינם תלויים זה בזה אבל מ"מ משתלשלים זה אחר זה.
  17. בשעה שהקדימו תער"ב ד"ה צו את אהרן תרע"ה (עמוד תתקכ ואילך) וד"ה כימי צאתך תשט"ז.