שלום איידלמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלום איידלמן

הרב שלום איידלמן בהתוועדות
לידה תרצ"ו
מוסקבה

הרב שלום איידלמן (איידעלמאן) (תרצ"וט"ז ניסן תש"פ), היה שליח הרבי לקזבלנקה מרוקו במשך 61 שנים, מאז חתונתו ועד יומו האחרון. כיהן כראש הישיבה הכולל ובית מדרש לרבנים ודיינים, אשר הוקמו ופעלו תחת רשת אהלי יוסף יצחק בקזבלנקה ובכירי הרבנים כיום במרוקו הוסמכו על ידו. נפטר בקזבלנקה במגפת הקורונה ולאחר תקופה ארוכה הועלה ארצה וגופו היה שלם, מה שגרם להתפעלות גדולה בכלי התקשורת בארץ ובעולם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרצ"ו במוסקבה לאביו הרב אריה דוב ולאמו מרת סלאווא איידלמן. בגיל 9 יצא עם משפחתו מברית המועצות בבריחה הגדולה דרך פולין, אל פריז.

למד בתומכי תמימים ברינואה, ולמרות בקשתו מהרבי להגיע וללמוד ב-770 לא אישר הרבי את הדבר ובאופן חריג הטיל עליו שליחות מיוחדת להשפיע על אחינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים ברינוא'.[1]

בתקופת בחרותו, יחד עם הרב הלל פבזנר בהכוונת הרבי איתר ספרים וכתבי יד עתיקים בכלל וכתבי חסידות, כאשר התאפשר שלחם לרבי, ובמקרים אחרים שלחו צילומים.[2]

בשנת תשט"ז בעקבות הפיגוע בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד, שלח הרבי שלוחים מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילות החבדיו"ת בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר כנציג צרפת.

בשליחות הרבי במרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב איידלמן במשרדו (תשע"ט)
הרב איידלמן עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן

בשנת תשי"ט, עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות במרוקו. היציאה עצמה נעשתה בזאת חנוכה - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו לרעייתו גיטל לבית משפחת גורקוב - שהתקיימה בי"ט כסלו. החל מאז שימש הרב שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה ומנהל וראש כמה מוסדות ברשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו. פעל ברציפות במשך 61 שנים עד לפטירתו. וזכה לקבל הדרכות ביחידויות, אגרות ומענות מהרבי, בהם הכווין בירך ועודד את פעילות הרב איידלמן במרוקו.[3]

ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר.

בעת ביקורו של שז"ר בתשל"ג, אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל הרב שלום איידלמן, מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו במרוקו.[4]

ראש הישיבה וראש הכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך שנים רבות עמד בראשות הישיבה והכולל אשר כללו מוסדות בהם התחנכו ילדים, בחורים וגם נשואים:

ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו.

כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מדי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספריה על שם הרבנית חיה מושקא.

בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות.

בית מדרש לסופרות - בו למדו הלכות וייצור סת"ם ובו ייצרו בתי תפילין, רצועות, קלף, ובמקביל הסופרים כתבו את התפילין והמזוזות אשר הופצו במרוקו ובמדינות ערביות נוספות כמו לבנון.

בית מדרש לשוחטים - בו הרב איידלמן לימד שחיטה ופיקח על מערכת שחיטה.

חגיגות השישים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן

בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו. מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.[5]

גופו שלם[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר ביום טוב שני של גלויות - ט"ז ניסן תש"פ, בגיל 84 לאחר שנדבק בוירוס הקורונה. עם פטירתו, מדינת מרוקו ביקשה לעשות את הקבורה באופן מיידי בגלל וירוס הקורונה. השאלה נשלחה על ידי איש חברה קדישא בקזבלנקה ר' יעקב תורג'מן אל הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, אשר היה בקשר קרוב במשך שנים רבות עם הרב איידלמן. הרב עמאר הכריע כי יש לקוברו בעיצומו של יום טוב שני של גלויות. על פי הוראת הרב, את חפירת הקבר וכיסוי העפר עשה גוי וכל השאר בוצע על ידי יהודים.[6]

כעבור כמעט שנתיים הועבר ארונו לירושלים ולאחר הלויית רבת משתתפים נטמן בהר הזיתים בירושלים.

במהלך ההלוייה הבחינו המלווים כי גופו שלם למרות הזמן שחלף מאז הפטירה. תמונות מההלוייה פורסמו וכלי התקשורת יצאו מגדרם בהתפעלות מעובדת גופו שלם.

בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

הרבנית גיטל איידלמן ממלאת מקומו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו הרבנית גיטל איידלמן ממשיכה בשליחות גם לאחר פטירת בעלה. ומנהלת מוסדות, בתי כנסת פעילות נשים וילדים ומקוואות במתחם כולל אהלי יוסף יצחק חב"ד במרכז קזבלנקה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: יד, טז, יז, נד.
  • השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית, ראיון עם השליחה הרבנית גיטל איידלמן שבועון בית משיח 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.
  • שלום, שלם בגופו, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1287 ע' 36–37.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

==הערות שוליים==