יעקב רייצס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב רייצס (במרכז) לצד השלוחים הרב שבתי סלבטיצקי (מימין) והרב מנחם מענדל ליברמן (משמאל).

הרב יעקב רייצס (יליד שנת תשי"ד, 1953) הינו רבה של יסוד המעלה והגליל העליון, ומהקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בט"ז תשרי תשי"ד בארצות הברית לאביו הרב אלחנן יהודה לייב ולאמו מרת שיינדל.

בגיל 3 זכה להיכנס לרבי בסמיכות לתספורת הראשונה שלו, והרבי גזז מעט משערותיו ואף העניק לו דולר במטבע מכסף, וכן זכה ליחידויות נוספות יחד עם בני משפחתו.

בין יום הכיפורים לחג הסוכות תשכ"ז נכנס לרבי ליחידות לקראת חגיגת הבר מצווה שלו, ומאז נכנס בקביעות במשך שש שנים ברציפות בכל שנה, לקראת יום ההולדת.

בחודש ניסן תשל"ג הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בחורף תשל"ו כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של השלוחים לארץ הקודש והתיישב בהוראת הרבי בצפת[1] ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן במקום.

כאשר בא בקשרי השידוכין, לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.

בד' תמוז תשל"ח נשא את רעייתו מרת ברכה, בתו של הרב אורי בן שחר והתגוררו בכפר חב"ד.

בחודש אדר תשל"ט זכה ליחידות נוספת עם הרבי יחד עם זוגתו, בה בירך אותו הרבי לקראת הולדת בנו הראשון והענקי לו הראות בקשר עם שליחותו בארץ הקודש.

בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי לשלוחים לארץ הקודש להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות[2] התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.

לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב אורי בן שחר בכפר חב"ד. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני שירד להתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש בארץ הקודש לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים".

בהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' שלמה מיידנצ'יק ור' אריה לייב קפלן גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.

בתקופה שלאחרי ג' תמוז תשנ"ד תמך בחיזוק האמונה וההתקשרות לרבי כמלך המשיח ואף השתתף בכינוס שארגן הרב זמרוני ציק בשנת תשנ"ה בסינרמה לקבלת פני משיח צדקנו.

במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.

במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

משפחתו[עריכה]

בניו

חתניו

לקריאה נוספת[עריכה]

  • 'עדה קדושה' לארץ הקודש, מגזין 'תחיינו' גליון 3 שבט תשע"ו עמוד 28
  • מהחלאק'ה עד השליחות, שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 44

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. האברכים היו אמורים להיות בצפת והבחורים בירושלים. אך היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'.
  2. לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.