ברית המועצות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף רוסיה הסובייטית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברית המועצות (ברוסית סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק[1]; ידועה גם בראשי התיבות ס.ס.ס.ר[2] בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות[3]) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מהיהודים בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים רבים מסרו את נפשם על קידוש ה' בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. היא הוקמה ב-י"א טבת, ה'תרפ"ג (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, אוקראינה הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם ארצות הברית). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 יחידות משנה שנקראו "רפובליקות סוציאליסטיות", שרובן נכבשו בשנות מלחמת העולם השנייה.

רפובליקות ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. רוסיה
  2. אוקראינה
  3. ביילורוסיה
  4. מולדביה
  5. אזרביג'ן
  6. אוזבקיסטן
  7. קזחסטן
  8. טג'קיסטן
  9. קריגיזיה
  10. טורקמניסטן
  11. מולדביה
  12. גרוזיה
  13. ליטא
  14. לטביה
  15. אסטוניה

התפרקות ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב-ט' טבת, ה'תשנ"ב, (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.

כלכלת בריה"מ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות באומות המאוחדות, נתפס על ידי רוסיה, שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.

השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את המזון היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח במקום שוק שחור ובו היו משיגים דברים אלו, כחלק מאותו שוויון ניסו השלטונות למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.

בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים[דרוש מקור].

ההגבלות על הדת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – יבסקציה, מאסר וגאולת הרבי הריי"צ, מאסר חסידים תרצ"ח

הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח"ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות[דרוש מקור].

בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו:

  • איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים.
  • פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית.
  • נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.

לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. (המשטרה החשאית של רוסיה[4]) את היבסקציה (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות בסיביר עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת תרפ"ד והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו.

אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "חדרים" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה"שקאלעס") עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"[5] (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.

בעקבות כך נאסר הרבי הריי"צ בט"ו סיון תרפ"ז ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת תרפ"ח.

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד הרבי הריי"צ וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות והחדרים המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג הפסח וארבעת המינים לחג הסוכות.

בשנת תרצ"ה ערך הנ.ק.וו. ד גל מאסרים במוסקבה וברוסטוב של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' יעקב מסקאליק שעקבותיו אבדו[6]. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - תרצ"ט) היו גלי מאסרים רבים[7] ששיאן בגל המאסרים בתרצ"ח שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה[8], בט' ניסן תרצ"ט נאסר רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת[9].

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו

במהלך מלחמת העולם השנייה ברחו יהודים רבים מקו החזית לערים טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר[10]. בתקופה ההיא עסק הרבי הריי"צ במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח[11].

לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת תש"ו נוצרה הזדמנות נדירה לעזוב את רוסיה, רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו לסיביר ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור הרבי הריי"צ הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' מענדל פוטרפס. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם לניו יורק ולארץ ישראל[12].

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות[דרוש מקור] על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר תש"ז נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

בדור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיוע ליהודי ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות[13].

עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה[14] עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות[15].

עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח הק.ג.ב. חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות[16].

נבואת התפרקות ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום ב' של חג השבועות תשכ"ד בסוף ההתוועדות אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה[17].

בו' תשרי בשנת תשכ"ז, כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. בל"ג בעומר תש"מ בפאראד דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.

בשנת תשמ"ו החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות לארץ ישראל בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון שמי"ר בירושלים.

התפרקות ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התפרקות ברית המועצות

בסוף שנות המ"מים החלו להפציע סדקים ב"מסך הברזל" של ברית המועצות. בשנת תשמ"ז הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה"פרסטרויקה" (=בנייה מחדש) וה"גלאסנוסט" (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת תשמ"ט חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג ארצות הברית, שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק[18].

בשנת תנש"א נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.

עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו שלוחי הרבי להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.

בחודש אלול תנש"א ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית והק.ג.ב. לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל במוסקבה. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: "בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב". תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.

התייחסויות הרבי לנושא[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעמים רבות בשנים תש"נ, תנש"א ותשנ"ב התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של אדמו"ר הריי"צ כמשיח שבדור[19].

בחודש מנחם אב נערך במוסקבה כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על ציוני רבותינו נשיאנו בליובאוויטש ועל ציון אבי הרבי באלמא אטא. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:

כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של "נפלאות", שאותה מדינה שלחמה נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של בעל ההילולא דעשירי באב) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, מארחת ומכבדת את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -

ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"

בחודש שבט תשנ"ב חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם ארצות הברית ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך שיחה מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לאיתים" שיתממש בגאולה[20].

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ ישראל כטעימה מייעוד הגאולה של קיבוץ גלויות[21].

כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי יהדות ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם[דרוש מקור]. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש, ארגון איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה. ארגון אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.

ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו אור אבנר, עזרת אחים ליהדות מולדובה, ידידי יהדות קזחסטן, קרן המצווה, קרן עזרת משה וכולל חב"ד. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בכתיב רוסי: Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик.
  2. בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם .С.С.С.Р. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'
  3. פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.
  4. במהלך השנים החליפה המשטרה החשאית מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד תרצ"ד נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד תש"ג: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין בתשי"ג: מ. ג. ב, מאז עד תנש"א: הק.ג.ב.
  5. את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל משיחת י"ט כסלו תשל"בקובץ וידאו.
  6. על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית (שלום דובער לוין) עמ' רי"א.
  7. ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.
  8. על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית. תולדות חב"ד בפטרבורג
  9. על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.
  10. על הבריחה ועל החיים והרעב בסמרקנד שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.
  11. שם פרק נ, עמ' רכה.
  12. על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. היציאה מרוסיה (ספר)
  13. ראו למשל התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל, שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח.
  14. ש"פ צו תש"ל, שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.
  15. שם, עמ' 128.
  16. דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, עיתון המבשר.
  17. תורת מנחם התוועדויות כרך מ' עמ' 84.
  18. יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת תשס"א הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.
  19. שיחות הדבר מלכות ש"פ בלק, ואתחנן, עקב תנש"א. בא, משפטים תשנ"ב. ועוד
  20. דבר מלכות ש"פ משפטים תשנ"ב.
  21. שיחות הדבר מלכות כ"ו ניסן תנש"א, ש"פ ויקהל תשנ"ב ועוד.


מדינות ברית המועצות לשעבר
רוסיה - ארמניה - אוקראינה - בלארוס - לטביה - ליטא - טורקמניסטן - גאורגיה - אסטוניה - אזרבייג'ן - קזחסטן - קירגיזסטן - מולדובה - אוזבקיסטן - טג'יקיסטן - המחוז היהודי האטונומי