יעקב זכריה מסקליק
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| הרב יעקב זכריה מסקאליק | |
|---|---|
 הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק | |
| יענקל זוראוויצ'ער | |
| לידה | תרמ"ו |
| שצעדרין | |
| פטירה | תרח"צ |
| קזחסטן (ככל הנראה) | |
| מקום פעילות | ז'וראוויץ, מוסקבה, מלחובקה |
| השתייכות | חסיד חב"ד |
| תפקידים נוספים | רב, מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, עשרת המושבעים |
| רבותיו | כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק אדמו"ר הריי"צ |
| חתימה | ריז"ה |
הרב החסיד יעקב זכריה הלוי מסקאליק, המכונה ר' יענקל זוראוויצ'ער[1] (שמחת תורה תרמ"ו - תרח"צ), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה בתומכי תמימים בליובאוויטש, שימש תקופה כמזכיר אדמו"ר הריי"צ, והיה מעשרת המושבעים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ברוסיה. נאסר בשנת תרצ"ה הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשמחת תורה[2] תרמ"ו, בעיירה שצעדרין, לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.
בעת שהיה מה'תמימים' המבוגרים ב'תומכי תמימים', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.
היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בדורו.
רב בז'וראוויץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרע"א נשלח ר' יענקל על ידי הרבי הרש"ב להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק בשליחויות של הרבי במסירות נפש.
מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור רב, אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...
בונה מקוואות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות למלמדים ולראשי ישיבות.כמו כן מסר דיווחים שוטפים לרבי הריי"צ על מצב המקוואות ובתי הכנסת בעיירות שונות. הצטיין מאוד במידת החסד שלו[3].
אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"[4].
בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על החיידר שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "רכ"ב זה טוב, אבל ריבותי"ם זה טוב עוד יותר"[5].
ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ כרת עימם ברית שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.
במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ תרפ"ז שימש כמזכיר הרבי הריי"צ, שהיה אז במלחובקה.
כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.
היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' יואל כהן בן חמש שנים, התבטא לפני הרבי (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' מאיר אבצן הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.
כאשר חבירו הטוב החסיד ר' רפאל נחמן כהן, נשלח על ידי הק.ג.ב. לגלות בסיביר, ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. [6]
המאסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר בגל המאסרים במוסקבה בשנת תרצ"ה
המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו לקזחסטן ביחד עם ר' שלמה מטוסוב, ר' מאיר אבצן, ר' חיים אלעזר גורליק, ר' מנחם מענדל גורליק ור' יצחק גולדין.
היו שולחים לו דפים של דא"ח בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.
נהרג על קידוש השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת הגלות בקזחסטן, ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על קידוש ה', היה זה בקיץ תרח"צ.
מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו בזיווג ראשון:
- מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
בנו:
- ר' מנחם מענדל
- כלתו. מרת ציפה עלקא.
בנותיו:
- מרת פריידא רסקין (אשת ר' שאול).
- מרת בלומא גלפרין (אשת ר' שמעון).
- נכדו ר' ראובן גלפרין.
רעייתו בזיווג שני:
- מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' יוחנן גורדון)
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי, לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך תשורה מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
- זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין, בתוך תשורה מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
- תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה
| מנין כריתת הברית | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב זוראוויץ'
- ↑ התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.
- ↑ מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או עור פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'
- ↑ מובא בליובאוויטש וחייליה עמ' 353.
- ↑ רשימת הדברים מההתוועדות. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".
- ↑ וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב פאלע כהן בעת היותו של ר' פולע בגלות בסיביר - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה: "... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה וביטחון חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' יואל כהן), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת פורים בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל גאולה שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך באהבה מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."