הפאראד אצל הרבי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף פאראד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי בפאראד בשנת תש"נ

פאראד (PARADE) הן תהלוכות ל"ג בעומר עם הרבי, הנערכות בהשתתפות קהל גדול של תלמידי ותלמידות בתי הספר היהודיים בניו יורק (כשחל ביום ראשון או בשנת הקהל) ליד מרכז חב"ד העולמי - 770.

היסטוריה[עריכה]

הרבי מדבר בתהלוכת ל"ג בעומר בשנת תשט"ז, הפאראד הראשון שהתקיים בחזית 770
הרבי בפאראד ל"ג בעומר תשל"ו - שנת החינוך
הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר תשנ"ג בקראון הייטס
סמל הפאראד בקראון הייטס
מקומו של הרבי בתהלוכת ל"ג בעומר תשפ"ד

התהלוכות החלו עוד קודם לנשיאותו של הרבי, בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות 'מסיבות שבת'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר 770, ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת תשט"ז הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהוא יום חופשי בבתי הספר העממיים.

תהלוכות אלו נקראות בשם 'פאראד' (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת איסטרן פארקווי, ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת שיעורי לימודי הדת וצבאות השם בניו יורק.

משנת תשי"ז, התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.

בשנת תשל"ו, תשמ"ח ותשפ"ג התקיים ה'פאראד' אף שלא ביום ראשון - לרגל שנת "הקהל" (בשנת תשמ"ח הרבי לא השתתף בו). גם בשנת תשנ"ב התקיים פאראד כשלא חל ביום ראשון, והרבי שהה במרפסת הקומה השלישית של 770.

בשנת תש"נ הפאראד שודר לראשונה ע"י חברת JEM. בשנים האחרונות, הפאראד משודר בשידור חי באמצעי המדיה החב"דיים לכל רחבי תבל.

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב יעקב יהודה הכט, כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו ר' שמעון הכט.

השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נושא שיחת קודש ומעודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:

  • תשי"ג - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר קבלת הנשיאות, במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם לאנגלית הרב שלמה זלמן הכט. דברי הרבי בפאראד תשי"ג הוכנו כשיחה מיוחדת ומוגהת והופצה בעותקים רבים.
  • תשט"ז - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד", והשתתפו כאלפיים ילדים. נושא הפאראד היה שמירת השבת. לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים.
  • תשי"ז - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב יוסף גולדשטיין ואת שיחות הרבי תרגם הרב יעקב יהודה הכט אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.
  • תש"כ - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה להסתלקות הבעל שם טוב.
  • תשכ"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.
  • תשכ"ו - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכנה לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.
  • תשכ"ז - הפאראד התקיים בימי ערב מלחמת ששת הימים והרבי נשא שיחה פתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ־20.000 ילדים. זו הייתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטענדערים - אחד (גדול) לרבי, ואחד למנחה[1], ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי שליט"א זז לצד.
  • תש"ל - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על 'מיהו יהודי', וזו הייתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות ("מוצגים") שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול כ"ק אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה[2].
  • תשל"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, ובשבת גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך אהבת ישראל[3]. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש"רבי שמעון בר יוחאי יהיה נוכח ב'פאראד', כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!"[4]. באותו ל"ג בעומר ראו על הרבי רצינות מיוחדת וכולם הבינו כי אצל הרבי אהבת ישראל היא מעל הכל, כפי שמסופר ביומנים המפורטים שהתפרסמו בשבועון בית משיח ובתשורות, מל"ג בעומר תשל"ג ומהם הזמינים באתר מפתח[5].
  • תשל"ו - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות שהרבי קרא לשנה זו "שנת החינוך" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל[6].
  • תש"מ - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התארגנו בריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היה מושקע במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאוד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית, כדי להעבירה ליהודי ברית המועצות.
  • תשמ"ג - הרבי נכח בפאראד למעלה מ־3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו לאוהל ליד הפארק בה שיחקו הילדים.
  • תשד"מ - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב יעקב יהודה הכט את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!".
  • תשמ"ז - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכת מוצגים מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה חלוקת דולרים, יתקיים כעת השלמה.
  • תשמ"ח - בקשר עם שנת הקהל, המארגנים ביקשו לקיים פאראד, אף על פי של"ג בעומר לא היה ביום ראשון. כשהבין הרב יעקב יהודה הכט שהרבי לא יצא, כתב לרבי שבלי השתתפותו אין סיבה לתהלוכה. הרבי ענה לו שזה "היפך דעת רשב"י[7]", ועודד אותו להמשיך בסידור התהלוכה[8]. בפועל הרבי לא יצא לפאראד.
  • תש"נ - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה נוכחות הרבי בתהלוכה. על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים: כשעברו מול הרבי כ־200 ילדות שנקראו בשם חיה מושקא על שם הרבנית, היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי יחי אדוננו מורנו ורבינו, הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו. בסוף הפאראד חילק הרבי מטבע מיוחד שהודפס לרגל הפאראד.
  • תשנ"ב - במשך הפאראד (שלא היה ביום ראשון), שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי[9].
  • תשנ"ג - המארגנים סידרו מקום לרבי (עם וילון) בתקווה שהרבי יצא, אך לפועל הרבי לא יצא[10]. במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי " אהלי תורה" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד"[11].

לאחר תשנ"ד[עריכה]

  • תשנ"ז - הייתה זו השנה הראשונה לאחר ג' תמוז תשנ"ד בה התקיימה ה"פאראד". מקומו הקדוש של הרבי הוכן במקומו הקבוע מעל גבי הבמה. במהלך הפאראד ירד גשם שוטף שלא הפריע לניהולה התקין של התהלוכה. בין המוצגים בפאראד: 'רכבת הגאולה', 'קבוצה תשנ"ז - שנה תמימה', ועוד[12].
  • תשס"ד - מקומו של הרבי הוכן. לאחר התהלוכה צעדו המשתתפים ל"לונה פארק" מיוחד שהכינו עבור התהלוכה כמידי שנה[13].
  • תשס"ז - מקומו של הרבי הוכן על גבי הבימה. בתהלוכה עברו נציגי משטרת ניו-יורק, קבוצה גדולה של אופנוענים, השמירה וההצלה וטנק מצוות, הגנרלים של צבאות ה', חיילי צבאות ה' מכל מוסדות החינוך, וכן מקהלה אירית שניגנו בכליהם את הניגון "ווי וונט משיח נאו". רבים מהמוסדות הקימו מוצג מיוחד, כשהסימן המאחד היה - כיצד במשך כל הדורות התכוננו לקראת הגאולה, החל מהמוצג הראשון של ישיבת "אהלי תורה" - אברהם אבינו, וכלה במוצג של תלמידי ה"קבוצה" מאה"ק המדגים את ימות המשיח והגאולה בפועל - "ונהרו אליו כל הגוים", "תורה חדשה מאתי תצא", "וכתתו חרבותם לאתים", "ומלאה הארץ דעה את ה'". ביוזמת כמה אברכים מהשכונה, הוטס מטוס מיוחד הנושא שלט "Salute to Moshiach" ("הצדיעו למשיח") עם תמונת הרבי והורם לאוויר בלון ענק עם הכיתוב "נמצאים כבר בימות המשיח, צריכים רק לפקוח את העיניים". התהלוכה הסתיימה בסביבות השעה 2:00 בשירת יחין, לאחר החלוקה נחנך המקוה החדש בקראון הייטס.
  • תש"ע - מקומו של הרבי הוכן. לפני י"ב הפסוקים והכרזת יחי - אמרו את פרק קל"ג, לזכות הרב שלום רובאשקין. לאחר מכן עברה התהלוכהף כשכל המוצרים הם בעניני גאולה ומשיח. הפּאַראַד הסתיים בשעה 1:30 לערך בשירת יחי. לאחר התהלוכה צעדו המשתתפעם למתקני הלונה פארק, כשבמתחם הי' "מאהל הגאולה" בו התקיימו מבחנים וחידונים וכיו"ב בגאולה ומשיח נושאי פרסים[14].
  • תשע"א - מקומו של הרבי הוכן. כל המוצגים שעברו מול הרבי היו בעניני משיח וגאולה. וכן הוקם גם בשנה זו "מאהל הגאולה"[15].
  • תשע"ג - בשנה זו, מקומו של הרבי נבנה כמו בכל "פאראד", אך השביל היה ארוך יותר ובימת הרבי עמדה יותר לכיוון הכביש. באוויר ריחף מטוס ועליו נכתב (באנגלית): "הצדיעו לרבי מלך המשיח". לאחר י"ב הפסוקים, הכרזת יחי ושירת "ווי וואנט משיח נאו" - עברו המוצגים. בין המוצגים: ילדי ה"אפשערניש", השתלשלות התורה - מלשכת הגזית בביהמ"ק עד בית משיח - 770, נפילת מסך הברזל - הקרמלין שמאחוריו "דגל משיח" ענק, הפצת המעיינות ו"הארמון למלך המשיח" בכפר חב"ד. קבוצת המתופפים, עצרה מול הרבי והכריזה יחי[16].
  • תשע"ד - מקומו של הרבי הוכן באותו מקום בו הוכן בפעם הקודמת. פצחה התזמורת בשירת "אני מאמין". בין המוצגים שעברו: ארמון למלך המשיח, עשרת הדברות, הברכות בעת ראיית פני המלך המשיח, ועוד. במהלך הפאראד, ריחף מעל ראשי הילדים בלון ענק עליו נכתב: "נמצאים בימות המשיח, רק צריכים לפתוח את העיניים". הפאראד נחתם בשירת יחי[17].
  • תשע"ז - מעל השלט שליד מקומו של הרבי נכתב "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"[18]. [19] באוויר ריחף מטוס עליו נכתב: "הצדיעו לרבי מלך המשיח" (באנגלית), עם תמונתו הק' ודגל משיח. הפאראד הסתיים בשירת "שיבנה בית המקדש". במהלך הפאראד אמר המנחה שהי' צפוי לרדת גשם שוטף במהלך הפאראד, ובמקום זאת שרר מזג אוויר נאה במשך כל זמן התהלוכה.
  • תשפ"ג - בשנה זו נערך פאראד אף של"ג בעומר לא חל ביום ראשון בשל היותה השנה שנת הקהל, כשמקומו של הרבי הוכן במקומו הרגיל[20]. בין המוצגים שבלטו היו המוצגים של תלמידי הקבוצה: מוצג המסמל את עשרת המבצעים כפי שהם עוברים בשער העיקרי, לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, ומוצג נוסף המתאר כיצד כל שנות הנשיאות מוליכות לפאראד המרכזי של הגאולה האמיתית והשלימה[21].
  • תשפ"ד - מקומו של הרבי הוכן. בפאראד השתתפו אלפים רבים[22]. המעמד הוקדש לשלימות הארץ, בגלל מלחמת חרבות ברזל. המוצגים כולם הוקדשו לארץ הקודש, וכל מוסד הכין מוצג הקשור לעיר או נושא הקשור לארץ הקודש, בין המוצגים בלט המוצג של תלמידי הקבוצה - ירושלים בימות המשיח[23].

לקריאה נוספת[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. יש אומרים שהיה זה בהוראתה של הרבנית נחמה דינה[דרוש מקור]
  2. ל"ג בעומר תש"ל, וידאו, חב"ד אורג
  3. ראה תהלוכות ל"ג בעומר בתוך התקשרות
  4. "הרבי 'לא יכול' לצאת" בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"
  5. יומני ל"ג בעומר תשל"ג
  6. ל"ג בעומר תשל"ו, גלריית תמונות קובץ תמונה אינפו.jpg
  7. ליקוט מענות קודש תשמ"ח מענה קעו. וראה שם מענה קצו
  8. מצעד ל"ג בעומר ש'לא היה אמור להתקיים' קובץ PDF (אנגלית)
  9. כפ"ח גליון 525 בחלק של 'בית חיינו' עמוד 6
  10. גלריה מהפאראדאינפו.jpg
  11. כפ"ח גל' 571 עמוד 61
  12. בית משיח גל' 136 ס"ע 53-4.
  13. בית משיח גל' 462 ע' 64.
  14. יומן מהפאראד.
  15. בית משיח גל' 790 ע' 80.
  16. בית משיח גל' 878 ע' 24 ואילך.
  17. בית משיח גל' 927 ע' 60 ואילך.
  18. גלריות מלאות מהפאראד קובץ תמונה אינפו.jpg
  19. בית משיח גל' 1069 ע' 70. גל' 1098 ע' 59 ואילך.
  20. יום קודם התהלוכה אישר הרבי את השתתפותו בפאראד לרגל שנת הקהל - אפי' שזה לא הי' ביום ראשון.
  21. גלריה מלאה קובץ תמונה, דיווח ותמונות מהפאראד קובץ תמונה קישור לאתר חב"ד FM, יומן קישור לאתר הגאולה, תמונות נוספות קובץ תמונה אינפו.jpg.
  22. הפאראד תשפ"ד בשידור חוזר
  23. ירושלים כשיבוא משיח, המוצג של הקבוצה