מים שלנו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שאיבת מים שלנו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי בשאיבת מים שלנו

מים שלנו, הם מים ש"לנו" (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות. הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו צוננים ככל האפשר.

מנהגי השאיבה[עריכה]

המנהג בליובאוויטש, לנגן את ניגון אלי אתה של אדמו"ר הזקן בשעת השאיבה.

אצל רבותינו נשיאנו החלו לעסוק באפיית המצות החל מראש חודש ניסן, ובפועל אכלו בדרך כלל מהמצות שאפו בערב פסח אחרי חצות כל ימי הפסח.

במחיצת הרבי מלך המשיח שליט"א[עריכה]

הרבי נוהג לצאת פעמיים לשאיבת מים שלנו במשך ימי חודש ניסן: פעם אחת עבור אפיית המצות אותם שולח הרבי לרחבי תבל, הנערכת בדרך כלל בתחילת החודש[1], ופעם נוספת בי"ג ניסן, עבור אפיית ה'מצות מצווה' בערב פסח.

בשונה מהנהוג אצל שאר רבותינו נשיאינו, הרבי לא משתתף בעצמו באפיית המצות, ומסתפק בהשתתפות בשאיבה בלבד.

הרבי משתתף בעצמו בשאיבת המים שלנו[2].

מעמד השאיבה מתקיים בחצר שבחזית 770, מתוך צינור שמשכו מהבאר שנחפרה בחצר 770 בשנת תשכ"ח, והממונים על השאיבה היו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית שהופקדו אף על כל שאר תהליך אפיית המצות[3]. כיום מסדרים את השאיבה ועד המסדר.

בעת היציאה לשאיבה, לא מעודד הרבי את השירה (הניגון 'א-לי אתה', ובשנים האחרונות, מנגנים יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד במנגינת 'א-לי אתה'). בעבר היו פעמים שניגנו גם את הניגון על פרקו החדש של הרבי), ומבע פניו רציני כשהוא ניגש ישר לכלי הזכוכית ששימשו לשאיבה ולא מביט על הקהל.

הרבי נוהג (בד"כ) לשטוף את הכלי שלוש פעמים קודם השאיבה, כשבסיום השטיפה מרוקן ומנער את המים מהכלי, ולאחר מכן ממלא את הכדים בג' שפיכות של הכוס אל הכד.

בסיום השאיבה מכריזים שלוש פעמים 'יחי', ואז חוזר הרבי לחדרו הק' כשמנגנים 'יחי' במנגינה הרגילה. בדרכו מעודד הרבי את שירת הקהל.

היגיעה במים שלנו משנה את המהות[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ, סיפר על אביו אדמו"ר הרש"ב: בין הערבים י"ג ניסן אחר שאיבת מים שלנו בשנת תרע"א, וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד אמי זקנתי - הרבנית הצדקנית זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת הרב לסדר מכירת החמץ, להתפלל ערבית, ולהתחיל בבדיקת חמץ).

בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ תרס"ט הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד בנגלה ודא"ח, בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך ווערטל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי:

זעה וואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיווען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א ווארט חסידות. תרגום: ראה מה שעבודה בפועל עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה, להוביל את המים שלנו עם הרגש הלב הרי זה משנה את המהות, ר' הלל היה אומר שהוא נזהר במצוות בכדי שיבין ויונח אצלו אמרה חסידית.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כשחל ראש חודש ניסן לפני יום רביעי בשבוע, שואבים בו ביום מים שלנו לאפיית המצות המתחילה למחרת. ואם חל ראש חודש בשאר הימים, שואבים ביום הראשון בשבוע הבא.
  2. לבד משנים ספורות שלא היה נוכח במעמד זה, מכיון שהיה באותה שעה באוהל וכדומה.
  3. לאחר פטירתו של הרב מענטליק, הופקדו על כך האחים לבית לבקובסקי.