סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

י"א בתשרי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש תשרי

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

שמו וכינויו של היום כפי שנכתב על ידי הרבי בפתח דבר לקונטרס שיצא לאור בתאריך זה

י"א בתשרי הוא היום האחד עשר בחודש תשרי. יום זה נקרא "בשם השם"[1].

בתורת החסידות[עריכה]

סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר: פעם למחרת יוהכ"פ נכנסתי אל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואשאל אותו: ומה עתה? ויענני: עתה ביחוד צריך לעשות תשובה (איצטער ערשט דארפן תשובה טאן). (מהקדמת לקונטרס צז "מחרת יום הכיפורים תשי"ב")

מנהג חב"ד להקדים ולהתפלל ביום זה מעט יותר מוקדם, כדי לבטא את רצוננו להוסיף בעבודת ה' לאחר עבודת התשובה ביום כיפור.

הרבי מבאר כי יום זה נקרא בשם 'גא-ט'ס נאמען', היות וביום הכיפורים האדם מתעלה דרגה למעלה מדרגה עד שהוא עומד בדרגה של 'לפני הוי' תטהרו', למעלה משם ה', ובפרט לאחר אמירת 7 פעמים ה' הוא האלוקים בסיום תפילת נעילה שבכל פעם הוא מתעלה לדרגה גבוה יותר עד ששם הוי' לגביו הוא כמו שם אלוקים שמעלים ומסתיר. ולכן היום שלאחר מכן נקרא בלשון העם שבחוצות 'גא-ט'ס נאמען', היות והוא למעלה מכל שם או דרגה[2].

טעם נוסף ופשוט יותר לשם המיוחד של יום זה, הוא כיון שלאחר עשרה ימים שאמרנו 'המלך הקדוש' אנו חוזרים לומר את שמו של השם, 'הא-ל הקדוש', ובשל כך מכונה יום זה בשם 'שם השם'[3].

בנוגע לתוכן העבודה של יום זה, מסביר הרבי שלאחר שיהודי התעלה לכזו דרגה נעלית, הוא צריך להמשיך את העליות שהשיג ביום הכיפורים אל תוך ימי החול, שזוהי תכלית כל העבודה בחציו השני של חודש תשרי - להמשיך את הגילוי האלוקי אל תוך העולם, עד הקליטה בפנימיות בשמיני עצרת ושמחת תורה.

"עתה ביחוד צריך לעשות תשובה"[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ סיפר כי פעם נכנס לאביו אדמו"ר הרש"ב ביום זה ושאל אותו מה העבודה כעת, ונענה: "איצטער דארף מען תשובה טאן" [=עתה ביחוד צריך לעשות תשובה][4]. הרבי הסביר שמכך שארבעת הימים שבין יום הכיפורים לסוכות הם ימי שמחה, מובן, שעבודת התשובה צריכה להיעשות בשמחה[5].

מאמר זה תמוה לכאורה, שהרי לאחר יום הכיפורים נקיים לחלוטין מעבירות - ועד שבבא בן בוטא, שהיה מביא בכל יום קרבן אשם תלוי כי חשש שמא חטא, לא הניחוהו חכמים להביא אשם ביום זה, שהרי יום הכיפורים כבר כיפר[6] - ומדוע זהו הזמן לעשות תשובה?

ההסבר הוא, שדוקא לאחר שיהודי מתעלה לדרגות הגבוהות ביותר - הוא מרגיש שמדריגת העבודה שקודם לכן הספיקה עבורו כעת נחשבת לחטא, ועליו לעשות תשובה, משום שכעת נדרשת ממנו דרגא גבוהה יותר[7]. וכיון שתשובה אמיתית היא "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", לכן התשובה שאחרי יום כיפור נעלית באין ערוך על התשובה שעד אז (כולל - ביום כיפור ואפילו בתפילת נעילה), ולכן דוקא אז הוא הזמן לעשות תשובה[8].

ענין זה מתבטא בכך שבימים אלו עוסקים בהכנות למצות חג הסוכות - עשיית הסוכה ורכישת ארבעת המינים - כיון שבהכנה למצוה מתבטאת אהבה לה' עוד יותר מאשר במצוה עצמה[9].

אמירת חסידות[עריכה]

חלק מרבותינו נשיאינו נהגו לומר מאמרי חסידות ביום זה, כך לדוגמא אדמו"ר האמצעי אמר בקביעות מאמרים ביום זה, ואף אצל הרבי אירע שהרבי אמר מאמרי חסידות ביום זה.

אירועים ביהדות[עריכה]

  • ד'רכ"ז (07/10/466 למניינם) - רב הונא בריה דמר זוטרא, נפטר.
  • ד'רכ"ז (07/10/466 למניינם) - רב טביומי - מר בר רב אשי, ראש ישיבת סורא, נפטר.
  • ד'תתצ"ג (29/09/1132 למניינם) - רבינו יצחק הלוי משפיירא, מבעלי התוספות, נפטר.

ימי חב"ד[עריכה]

אירועים[עריכה]

נולדו[עריכה]

נפטרו[עריכה]


הפתגם היומי - י"א בתשרי - מלוח היום יום
במוצאי יום הכפורים תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - על פסוק מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו, אליו ולא למדותיו, דער פרדס זאגט אליו איז אורות המתלבשים בכלים דעשר ספירות דאצילות, דער רבי דער בעל שם טוב זאגט אליו איז דער אלקות וואס אין כלים דעשר ספירות דאצילות, דער פירוש הפשוט איז: אליו עצמות אין סוף וואס עס איז בא יעדען פשוט'ן אידען בידיעה עצמית דורך אמונה פשוטה, און דאס איז קרובים אליו און בכל קראנו אליו עצמות אין סוף און עצמות הנשמה, תפילה באמונה פשוטה איז מחבר עצמות הנשמה מיט עצמות אין סוף, אז עצמות אין סוף זאל זיין דער רופא חולים און מברך השנים.

תרגום מאידיש: במוצאי יום הכפורים תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו". "אליו" ולא למדותיו, ה'פרדס' אומר: "אליו" הם האורות המתלבשים בכלים דעשר ספירות דאצילות, הרבי הבעל שם טוב אומר: "אליו" הוא האלוקות שבכלים דעשר ספירות דאצילות, הפירוש הפשוט הוא: "אליו" עצמות אין סוף שאצל כל יהודי פשוט בידיעה עצמית על ידי אמונה פשוטה וזהו "קרובים אליו", ו"בכל קראנו אליו". עצמות אין סוף ועצמות הנשמה; תפילה באמונה פשוטה מחברת עצמות הנשמה עם עצמות אין סוף, שעצמות אין סוף יהיה הרופא חולים ומברך השנים.

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · דרכך אלוקינו · אתה הבדלת · שובו שובו · ארשת שפתינו · מכלכל חיים · רחמנא דעני · אשרי איש שלא ישכחך · ניגון קודם קדיש מוסף · היום תאמצנו · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · ניגון טעמים · ניגון והכהנים

הערות שוליים

  1. ספר המנהגים. להרחבה, ראו אוצר מנהגי חב"ד חלק א' עמוד רנו.
  2. שיחת מחרת יום הכיפורים תשמ"ט.
  3. בשם הבעל שם טוב, מובא בהערה בספר המנהגים.
  4. אגרות­ קודש חלק ה' עמוד ד' (נדפס גם בלקו"ש חלק י"ד ע' 400). וראה בנוסח אחר בסעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט.
  5. אגרות קודש שם.
  6. כריתות פרק ו משנה ג, ובמפרשי המשנה שם.
  7. לקוטי שיחות חלק א' ע' 13. שיחת ש"פ האזינו תשמ"ב באריכות. וראה שיחת ליל שמחת תורה תשח"י.
  8. לקוטי שיחות שם. וראה גם בשיחת ש"פ האזינו תשי"ט באריכות על מעלת התשובה של ימים אלו.
  9. שיחת ש"פ האזינו תשכ"ו.