כ"ד בטבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף כ"ד טבת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש טבת

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

כ"ד בטבת הוא היום העשרים וארבע בחודש טבת.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תע"א – פרצה השרפה הגדולה בפרנקפורט דמיין. השלטונות האשימו בשרפה את רבה של יהדות פרנקפורט, רבי נפתלי כ"ץ, ולבסוף הוא הוכרח לעזוב את העיר.
  • תע"ט - רבי נפתלי כץ, מחבר ספר 'סמיכת חכמים', נפטר.
  • תשמ"ז - רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב, נפטר.
  • תשי"ד - רבי אליהו אליעזר דסלר, משגיח ישיבת פוניבז' ומחבר ספר 'מכתב מאליהו', נפטר.

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך יום זה יוסיפו בכל עניני קדושה, ובמיוחד הקשורים עם מעשיו ותורתו ועבודתו של בעל ההילולא, בלימוד שולחן ערוך שלו, ובספר התניא. להוסיף בקביעות עתים בתורה אור ולקוטי תורה, עם הביאורים בזה מרבותינו נשיאינו - הן הביאורים בנגלה דתורה מאדמו"ר הזקן, מאדמו"ר האמצעי ועל אחת כמה וכמה מאדמו"ר הצמח צדק ומרבותינו נשיאנו ממלאי מקומם והן בפנימיות התורה, תורת החסידות. ולהמשיך בזה - בימים שלאחרי זה באופן דפעולה נמשכת על כל השנה כולה.

נוסף על הקביעות עתים בזה של כל אחד בפני עצמו, כדאי גם - להנהיג שיעורים ברבים בלימוד שולחן ערוך ותניא, ואפילו במקומות שיש כבר קביעות בזה - יכולים להוסיף בכמות ובאיכות.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • המסע האחרון - תיאור ימיו האחרונים של אדמו"ר הזקן והסתלקותו, יהושע מונדשיין, תשע"ג.
  • באורח נדיר, סקירה על התוועדויות ייחודיות שערך הרבי בכ"ד טבת לאורך השנים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 44

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - כ"ד בטבת - מלוח היום יום
הסתלקות אדמו"ר הזקן בכפר פיענא במוצאי שבת קודש פרשת שמות תקע"ג. ומנוחתו כבוד בעיר האדיץ.

אבי אדוני זקני מורי ורבי שאל את הצמח צדק: וואס האט דער זיידע געוואלט מיט דרכי החסידות, און וואס האט ער געוואלט מיט חסידות. ויענהו הצמח צדק: דרכי החסידות איז, אז אלע חסידים זאלען זיין ווי איין משפחה על פי התורה באהבה. חסידות איז חיות. אריינטראגען א חיות און באלייכטען אלץ, אויך דעם לא טוב, מען זאל וויסען פון אייגענעם רע ווי ער איז, אויף מתקן זיין עס.


תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי שאל את הצמח צדק: מה רצה הסבא בדרכי החסידות ומה רצה בחסידות. ויענהו הצמח צדק: דרכי החסידות הם, שכל החסידים יהיו כמו משפחה אחת על פי התורה באהבה. חסידות זה חיות. להכניס חיות ולהאיר את הכל, גם את הלא טוב, שידעו היכן קיים הרע האישי, בכדי לתקן זאת.