מנחם בן ציון וילהלם
הרב מנחם בן ציון וילהלם (כ"ט תמוז תרצ"ה - כ"ד טבת תנש"א) היה ראש ישיבת זעהוויל בירושלים, מראשי ישיבת תורת אמת וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים בכ"ט תמוז תרצ"ה, להוריו חיים דוד וילהלם וחיה ביילא וילהלם. אחיו הוא הרב משה אהרן וילהלם.
בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבת 'עץ חיים' הירושלמיים. אביו ר' חיים דוד, בעקבות אימו שהייתה בתו של ר' ישראל שמעון שיין, נמנה אף הוא על חסידי חב"ד ולמד בצעירותו בישיבת תורת אמת, דבר שגרם גם לבנו ר' אשר להתקרב לדרכי החסידות ולהתקשר לרבי.
בשנת תשי"ג כתב את מכתבו הראשון אל הרבי בו דיווח לרבי כי הוא החל ללמוד חסידות, וברצונו להתקרב לחסידות חב"ד ולהתקשר אל הרבי. מאותו מכתב ואילך התפתחה התכתבות ארוכה בינו ובין הרבי, במהלכה זכה לעשרות הוראות והדרכות בעבודת ה'.
בעידוד הרבי, החל בשנת תשט"ז לעסוק בהפצת מאמרי חסידות בירושלים, בארגון ישיבת ערב חב"דית בשכונת 'בית ישראל', ובארגון התוועדויות עונתיות, שמשכו צעירים רבים לחסידות.
בשנת תש"כ נשא את רעייתו רחל, בתו של המקובל הרב בנימין זאב חשין, ועל פי הוראת הרבי קבע את מגוריו בשיכון חב"ד בירושלים.
בשנת תשכ"ב המתנה כר"מ ומשפיע בישיבת תורת אמת, ועסק בהקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר.
הפעם הראשונה בה נסע לרבי היה לקראת חודש תשרי של שנת תשכ"ז, כשהוא מנצל את הנסיעה לאיסוף כספים עבור מוסדות 'תורת אמת', ונשאר בארצות הברית לתקופה של שנה וחצי.
כשחזר ממסע איסוף הכספים, המשיך לעסוק בחינוך בישיבת תורת אמת, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שנותיו האחרונות, כשבמהלך השנים הוא התמנה לחבר ההנהלה, וכיהן כאחד מראשי הישיבה.
היה ירא שמים גדול, ובשנת תשל"ג עסק בהשגת מקורות מימון להתקנת גנרטור חשמלי לשיכון חב"ד, על מנת למנוע ספקות הקשורות עם חילול שבת הנגרם על ידי עובדי חברת החשמל.
כאשר הרבי פתח במבצע מזוזה בשנת תשל"ד, החל לצאת לביקורי בית שבועיים בשכונת תלפיות בירושלים, על מנת לבדוק את המזוזות לתושבי השכונה. ובשנת תשמ"ו התמנה לחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים.
מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מגיע בלילה להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי בירושלים.
פעל רבות לתיקון הטעות בציור קני המנורה כפי שעורר הרבי שיהיו בצורה אלכסונית. כחלק בפעילות זו החליף עשרות פרוכות בבתי כנסת עליהם צוירה המנורה עם קנים עגולים לפרוכות עם מנורה כשקניה אלכסוניים.
במשך שנים רבות עסק בשמירת קשר הדוק עם רבני ירושלים, כשהוא מקפיד לספק להם את שיחותיו ומאמריו של הרבי שיצאו לאור, והיה איש הקשר להזמין אותם להשתתף בכנסים חב"דיים ובהתוועדויות, ולבקש מהם להשתתף בכתיבת חידושי תורה לקבצים תורניים שיצאו לאור לכבוד הרבי.
בהיותו בגיל חמישים וחמש בלבד, בכ"ד טבת תנש"א נפטר ממחלה, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אליהו וילהלם - מנהל מכון חזק הוצאה לאור
- נחמיה וילהלם - שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד
- ברוך וילהלם - נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי
- נחמה לרר - זוגתו של הרב בנימין לרר רב חב"ד בשכונת הדקל בביתר עלית
- חיה ביילא אלטהויז - זוגתו של הרב פנחס טודרוס אלטהויז, שליח הרבי בחולון
- אחיו, הרב משה אהרן וילהלם - מגדולי חסידי חב"ד בירושלים
- אחיו, הרב אשר וילהלם - מגדולי חסידי חב"ד בירושלים
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגלי נוחם, ספר זכרון שיצא לאור על ידי בני המשפחה במלאת שנתיים לפטירתו[1], באתר אוצר החכמה
- מפנקסו של משפיע, בתוך בטאון 'החייל' גליון 38 עמוד 24