ישראל שמעון שיין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב ישראל שמעון שיין (תרי"ז-כ"ג אייר תר"פ) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ממייסדי שכונת מאה שערים בירושלים ובית הכנסת חב"ד בשכונה, ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' שניאור זלמן פראדקין בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט. כיהן כראש החברא קדישא וראש הדגל של החברא קדישא של כולל חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

נולד במוהילב בשנת תרי"ז (וי"א שנת תרי"ד) לאביו ר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו מרת חאשא, הייתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית בסטארדוב וקלימוביץ.

אמו נפטרה בילדותו, ובשנת תר"ל, עלה עם אביו לארץ הקודש.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של בכור אזולאי, מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון החיד"א ורבי ישראל יפה המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן. על פי המסורת, ביקש חמיו מאדמו"ר הצמח צדק שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים[1].

עם הקמתה של שכונת מאה שערים בירושלים בשנת תרל"ה היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.

נמנה על מייסדי בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים[2], ולאחר עלייתו של הגאון ר' שניאור זלמן פראדקין בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי יהושע לייב דיסקין.

היה בעל כשרון לציור וכתיבה, ושימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן.

היה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דוגמת 'החבצלת'.

נפטר בגיל 63 (או 66) בכ"ג אדר תר"פ.

כתביו[עריכה]

  • עליות אליהו - לזכר ר' אליהו גוטמאכר, ירושלים תרל"ה

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אי"ש האשכולות - תולדות הגאון החסיד רבי ישראל שמעון שיין-אזולאי, ירושלים תשע"ט - תשורה

הערות שוליים

  1. סיפורים ירושלמים, עמוד 168.
  2. אגלי נוחם, ע' קה.