צעקה

צעקה היא הוצאת קול בכוח גדול הבאה מתוך התרגשות פנימית.

הצעקה היא היוצאת מעצמה מתוך נקודת הלב ולכן אין בה לא טעמים לא ניגון ולא תיבות אלא קול פשוט ועל כן היא מעוררת למעלה את הרצון הפשוט רעווא דכל רעווין.

וזהו ענין קול השופר, שמורה על צעקה בקול פשוט.

מבואר בדברי אדמו"ר הצמח צדק, על האמור בפסוק "צעק לבם אל ה'", דהיינו שהאדם נתפעל כל כך, והדבר נוגע ללבו ולנפשו עד שאינו יכול לסבול בתוכו אהבה והתפעלות זו ולהסתירה, ולכן הוא צועק לפתע צעקה גדולה כמי שצועק בשעה שנתוודע לו דבר הנוגע לחיי נפשו, ומכיון שאהבה זו היא אהבה שלמעלה מהכלים, למעלה מהגבול שלו על כן היא מעוררת למעלה שפע ואהבה בלתי גבולית. בפולקלור החסידי נפוץ הניגון א געשריי און א געוואלד המתאר את צעקתם של הבנים שנשלחו מעל שולחן אביהם.