תורת שלום - ספר השיחות
תורת שלום - ספר השיחות הוא ספר המרכז חלק משיחותיו ודיבוריו של הרבי הרש"ב. היו שדנו האם שמו הוא "תורת שלום-ספר השיחות" או "ספר השיחות-תורת שלום"[1].
תוכן הספר עריכה
רוב הספר הינו דברי חסידות עמוקים שאמר אדמו"ר הרש"ב. מבחינת תכנם, ייתכן שהיה להגדירם כמאמרים, ואפשר להגדירם כמאמרים כעין שיחה, אך בזמנם לא היה מושג כזה. בפרט, שבשיחות משולבים הרבה מאוד ביטויים בלתי רגילים, הרבה יותר מהמצוי בכלל במאמרים, וכמות עצומה - לפי ערך מאמרים, אפילו מאמרי הרבי שליט"א מה"מ- של סיפורים נפלאים. גם ישנם בספר הרבה דיבורים בלתי רשמיים, כגון שאחד שאל את אדמו"ר הרש"ב בצרוף תשובה, ועוד כיוצא בזה. מובן אם כן מפני מה לא שייך להגדיר את שבספר כמאמרים.
מידע ביבליוגרפי עריכה
הספר במהדורתו הראשונה יצא לאור לאחר התרמות רבות[2] בשנת תש"ו ונדפס במימיוגרף, ושוכפל במסגרת מצומצמת (כמאה עותקים) , כשכל עותק ממוספר במספר. הספר נערך על ידי הרבי, שהוסיף הערות ומראי מקומות לשיחות, כשבהוצאה זו הופיעו לאחר הספר, כהוספה.
ההדפסה השנייה של הספר הייתה בשנת תשי"ז, ונערכו בה מספר שינויים, כגון: הספר הודפס, הערות הרבי הוכנסו לפנים העמודים. וראה ג"כ לקמן בערך השמטות.[דרושה הבהרה]
במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות - הוצאה שלישית תשמ"ג, מהדורה נוספת יצאה לאור בשנת תשנ"ג, בהן נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך רשימות הרבי הריי"צ, הערות מאת הרב שלום יעקב חזן ומפתח עניינים מאת הרב יהושע מונדשיין. מהדורה זו נדפסה שוב בשנת תשס"ו. בשנת תשע"ט יצאה לאור מהדורה נוספת, עם תיקונים, וכן נוספו עוד שיחות מהרבי הרש"ב שנרשמו ע"י הרבי הריי"צ.
תרגום ללשון הקודש של "תורת שלום" יצא לאור ע"י קה"ת בשנת תשע"ד (בתרגומו של הרב טוביה בלוי).
השמטות ומילואים עריכה
במהדורה הראשונה הושמטו ארבעה קטעים, שניים מהם מתוך יומן הרבי הריי"צ,[דרושה הבהרה] ונעתקו על ידי הרב אברהם פאריז עבור יחידי סגולה[3].
בהדפסה השנייה, בה הפך הספר מקובץ משוכפל לספר מודפס, הושמטו מספר קטעים נוספים[דרוש מקור]. הקטעים שהושמטו מכונים השמטות מתורת שלום.
הרב אברהם חנוך גליצנשטיין ערך שני כרכי מילואים לתורת שלום, הכוללים את שיחות הרבי הרש"ב המובאים בדברי וכתבי הרבי הריי"צ, הן אלה שכבר הודפסו כשיצא לאור הספר תורת שלום, ולכן לא ראה הרבי שליט"א מה"מ צורך להוסיף אותם בעצמם כי אם ציון אליהם, והן אלו שטרם היו אמורים להידפס כבר אז, שלכן לא נדפסו, ויצאו לאור (בלשון הקודש) בשנת תשנ"ד על ידי סניף קה"ת בארץ הקודש.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים
- ↑ הערה 3 בפתח דבר למהדורת תשנ"ג. בפועל בכל המהדורות של הספר עצמו, נקרא הוא תו"ש ספה"ש, אך ישנם מקומות בתורת הרבי שליט"א מה"מ שמצויין אליו כספה"ש תו"ש [כך מובן מההערה שם].
- ↑ ראו אגרות קודש (הרבי) חלק ב'.
- ↑ הרבי, אגרות קודש, ח"ב ע' קמט, באתר היברובוקס