סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

תל אביב-יפו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל אביב - יפו
שלוחים תא.jpg

חלק משלוחי הרבי לתל אביב
עיר תל אביב - יפו
מדינה ארץ ישראל
רב הקהילה הרב שלמה הלפרן
משפיע הקהילה הרב שלום בער בוטמן
מוסדות תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, מכללת פנימיות לבנות
שלוחים מרכזיים הרב יוסף שמואל גרליצקי שליח ראשי, הרב יוסף גינזבורג
מספר בתי חב"ד כ-20
מספר משפחות בקהילה כ-200
ראו גם
אישים בתל אביב
מוסדות וארגונים בתל אביב
שלוחים בתל אביב

תל אביב-יפו (נהגת לרוב כתל אביב) היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה בארץ ישראל ומתגוררים בה כחצי מיליון איש (נכון לשנת תשע"ו). נוסדה בשנת תרס"ט כפרבר לעיר יפו.

ביקור הרבי הריי"צ בתל אביב[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במהלך ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש ביקר אדמו"ר הריי"צ בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

קהילת חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)

קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת כפר חב"ד בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם אדמו"ר הריי"צ.

לבית כנסת חב"ד המרכזי שברחוב נחלת בנימין היה תפקיד חשוב בעיצוב חב"ד בארץ הקודש.

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את בשורת הגאולה במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

התייסדות[עריכה]

ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"

בשנת תרכ"ו התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב חיים שמואל שמרלינג בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת תר"ס הגיע למקום הרב שניאור זלמן סלונים שמונה לרב הקהילה.

בשנת תרס"ג החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת תרצ"ה הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב שלמה יוסף זוין, שהיה תושב תל אביב. בין השנים תרצ"ו-תרח"צ שכן במקום 'חדר' בני תמימים תל אביב.

בשנת ת"ש עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי בברויסק בשנת תרצ"ה) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד תשכ"א בבנין ישיבת תומכי תמימים תל אביב.

משנת תש"מ החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת תשמ"א מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ביחידות עם הרב יהודה מאיר אברמוביץ שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

מוסדות חב"ד בתל אביב[עריכה]

התוועדות בזאל של הישיבה ברמת אביב

ארגונים חב"דים בתל אביב[עריכה]

  • אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת תש"כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
  • רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש - בשנת תשי"א ייסד הרבי את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב[1].
  • ועדת ההגרלה - בשנת תשי"ג הקים הרב רפאל נחמן כהן 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי אנ"ש על נסיעה לרבי ל-770.
  • גמ"ח חב"ד תל אביב - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב שלום חסקינד את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.

שכונת רמת אביב[עריכה]

מאהל לתפילות חגי חודש תשרי שהוקם ברמת אביב ג'
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רמת אביב

רמת אביב הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב יוסף גינזבורג, שהתגורר במקור בכפר חב"ד, הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות בפורים בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. בחג הפורים שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. בחודש אלול שנת תשס"א, עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה מכללת פנימיות עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

בתי חב"ד בעיר[עריכה]

מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז

עשרות בתי חב"ד קיימים בעיר, בראשות השליח הרב יוסף שמואל גרליצקי, המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".

צפון[עריכה]

  • אונברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי.
  • אזורי חן - הרב מנחם מענדל דוכן.
  • אפקה - הרב שמעון גדסי.
  • בלו - הרב אהרון קינברג.
  • דוברי צרפתית - הרב ישראל ארנאוו.
  • הגוש הגדול- הרב אליהו שוויכה.
  • הדר יוסף - הרב גד פדלון, הרב מנחם אליאס.
  • הצפון החדש - הרב מנחם מענדל גערליצקי.
  • הצפון הישן - הרב מנחם מענדל העכט, הרב שניאור סלפושניק.
  • כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר.
  • כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי.
  • נאות אפקה - הרב עידו רהב.
  • נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב אשר גליס.
  • מעוז אביב - הרב מנחם גודמן.
  • צהלה - לוי גערליצקי.
  • פארק צמרת - הרב חיים אלימלך.
  • רמת אביב - הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אושקי.
  • רמת אביב ג' - הרב יהודה ליפש, הרב אפרים מרזל.
  • רמת אביב הירוקה - הרב ישעיהו גולדברג.
  • שיכון בבלי - הרב שלום גליצנשטיין.
  • שיכון דן - הרב מנחם מענדל הלוי ברוד.

מרכז[עריכה]

  • אזור מלונות הירקון-דוברי אנגלית - הרב אליהו גיידיץ'.
  • חב"ד במרכז הרפואי - הרב טל גומברג.
  • בתי עסק - הרב פנחס ארבוב.
  • דוברי צרפתית - הרב מנחם אטל.
  • חב"ד לצעירים - הרב עדי אלפנט.
  • חנות תשמישי קדושה - הרב ישראל גערליצקי.
  • מדרחוב נחלת בנימין - הרב שלום בער בוטמן.
  • מרכז תל אביב - הרב יוסף גערליצקי, הרב יצחק ביר.
  • נווה צדק - הרב חיים לויטין.
  • נווה צדק-דוברי צרפתית - הרב דניאל נקש.

דרום[עריכה]

  • בצרון - הרב שלום ליסון.
  • התקווה - הרב אפרים דגן.
  • יד אליהו - הרב יצחק חדד.
  • יפו ד' - הרב זאב שפונט.
  • ממעל ממש - הרב טל זיו.
  • נווה אליעזר-נווה חן - הרב מנחם מענדל כהן.
  • נווה עופר-תל כביר - הרב שמואל מחפוץ.
  • פלורנטין - הרב חיים טבריה, הרב ניר גבריאל.
  • פלורנטין-דוברי צרפתית - הרב מענדל מטוסוב.
  • קריית שלום - הרב חנניה לביוב.
  • שפירא - הרב לוי אלפרוביץ'.
  • תל חיים - הרב דוד זהר.

בשנת תשס"ט הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ.

חסידים בתל אביב-יפו[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

אתרים[עריכה]

קישורים נוספים[עריכה]

חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו בבית משיח:

סדרת חב"ד בתל אביב[עריכה]

סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".


ערים בארץ ישראל
אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עלית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יהוד | יקנעם | ירושלים (עיר הבירה) | כפר יונה | כפר סבא | לוד | מגדל העמק | מודיעין |מודיעין עילית | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".