יעקב ישראל מלכוב
ר' יעקב ישראל מלכּוב (סביבות תרל"ה-י' ניסן תרצ"א) היה חסיד חב"ד שניהל בית מלון ביפו, הוגה דעות וחבר ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בסביבות שנת תרל"ה בהומיל שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה.
כנער צעיר, למד בישיבת פוצ'פ אצל הרב השל נטע גנסין, ולאחר שעלה לארץ ישראל, התגורר תחילה בירושלים, וממנה עבר ליפו ועסק בהוראה.
בשנת תרס"ו הקים אכסניה ומסעדה בשכונת נווה שלום ביפו, וכעבור חמש שנים העביר אותם ל'בית קנדינוף'.
בתקופה זו שימש כנציג העירוני של העיתון 'חבצלת' ופרסם בו ידיעות ומאמרי דעה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ה הוגלה עם משפחתו, במסגרת 'גירוש יפו' לאלכסנדריה שבמצרים שם עבד בבית הספר החרדי שייסד ר' אלעזר משה סלוצקין, ועם סיום המלחמה חזר לתל אביב, והפעיל מלון בשדרות רוטשילד.
בשנת תר"פ נבחר לועד קהילת יהודי יפו ותל אביב.
בשנת תרפ"ד, בפקודת אדמו"ר הריי"צ, פתח הרב שלמה זלמן הבלין, מנהל תורת אמת, סניף לתורת אמת בתל אביב והרב מלכוב מונה לשמש כראש הישיבה (בשנת תרפ"ט מונה לראש הישיבה הרב אליהו נחום שקלאר. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה).
בשנת תרפ"ו נסע לביקור בפילדלפיה אצל בתו שנמשך כארבע שנים, ולאחר חזרתו נכנס למושב זקנים בו שהה כשנה וחצי עד לפטירתו בי' בניסן תרצ"א.
נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ממצרים ועד הנה, זכרונותיו מתקופתו במצרים - ניסן תרפ"ב (נמצא באוצר החכמה)