ראש פינה

ראש פינה היא מועצה מקומית במורדות הגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת ובסמיכות לחצור הגלילית. הוקמה בשנת תרמ"ב ע"י קבוצה של שלושים משפחות שהחליטו לעלות לארץ מרומניה ולעסוק בחקלאות.

שם היישוב נקרא על שם הפסוק "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה".

ביקור הרבי הריי"צ בראש פינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש

בשנת תרפ"ט הרבי הריי"צ נסע לבקר בעיר עם רכבו. עצר בעיר ונכנס לבית של שמעון קעלר, מתושבי העיר. התפלל מנחה, ולאחר מכן שתה כוס תה.

הרבי שאל את המתיישבים לשלומם. כשהרבי יצא מהבית, באו המוני תושבים כדי ללוותו.

כיום הבית שהרבי הריי"צ ביקר בו עדיין עומד על תילו ונמצא במרכז המושבה, ומתגוררת בו אחת המקורבות של בית חב"ד שגרה בישוב.

בית חב"ד ובית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר פועל בית חב"ד בראשות השליח הרב שלמה זלמן ברקוביץ שהגיע בשנת תשמ"ז.

הבית חב"ד נמצא במקום עתיק. לפני שהוסב לבית חב"ד לא התקיימה בו שום פעילות והיה סגור למשך שישים שנה ושימש רק לביקורם של תיירים.

כשרצו להפוך את הבית כנסת לבית חב"ד נוצרה התנגדות, ומאידך לא יכלו לאסור עליהם להתפלל בבית הכנסת. הגבאי הוא זה שאיפשר להם להתפלל בו בשבתות בחגים.

בית הכנסת מהווה מוקד לתיירים רבים ובביקורם הם עושים במקום התוועדויות חסידיות.

ישנם עוד שני שלוחים נוספים:

השליח הרב שגב לוי.
השליח הרב יוסף יצחק בן ציון

גן חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר קיים גן חב"ד אחד, אך בעיריית ראש פינה נאבקו בהקמתה רבות.

הרב בצלאל קופצ'יק החל בהקמה שמסביב נערמו קשיים רבים. הגננת גב' עדה זמיר עבדה בגן במסירות רבה, והיו פעמים שלא קיבלה משכורת, והגן התקיים באותו זמן בזכותה. הייתה שנה שמבנה הגן כמעט נלקח מהם. המועצה האשימה את משרד החינוך, ולאחר זמן הגננות הלכו לעירייה עם הילדים, עד שבסוף ניתן האישור המיוחל.

פעילות כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלוחי הרבי בעיר פועלים בכל ימות השנה. השליח הראשי מנהל פעילות שגרתית עונתית, בייחוד עם חיילי צה"ל ותושבי העיר. הרבה מאוד סיפורים מיוחדים השלוחים חווים עם התיירים שבאים לפקוד את המקום.

פעילות חב"ד גברה בשנים האחרונות, עם בואם למושבה שני שלוחים נוספים.

התפנית הגדולה בפעילות הייתה דווקא כשניסו לפתוח בית ספר חב"ד, והייתה התנגדות עזה.

הקהילה בראש פינה, כמו גם השלוחים במקום, מגיעים כל אחד מרקע שונה, אך הדבר המאחד והמלכד זה דווקא האחדות.

האנשים בעיר מאוד חדורים בעניין של רבי, כולם כותבים לרבי וחיים את הנושא של משיח הגאולה באופן הכי פשוט.

השלוחים בעיר חוו במשך מספר פעמים, תקריות אנטישמיות והתנכלויות מצד גורמים עוינים, למרות שכל השלוחים בעיר עשו צבא.

בשנת תשס"ח החלה כתיבת ספר תורה לאחדות תושבי העיר.

במהלך מלחמת לבנון השניה, בית חב"ד נשאר במקום עם הקהילה וחיזקו את החיילים.

גם במלחמת חרבות ברזל השליח עשה עם חיילי צה״ל פעילות ועודד את רוחם.