יקנעם עילית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יקנעם היא עיר בצפון הארץ שהוקמה בסמוך למושבה הקיימת במקום כבר שנים רבות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המושבה יקנעם הוקמה בשנת תרצ"ה. בתש"י הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, מעברה שעד שנת תשכ"ז נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים פריץ לוינגר, שהיה מנהל המושבה החל משנת ת"ש. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת תשי"ב הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים, ועל קליטת העולים קבלה המועצה ציון לשבח. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים, ובשנת תשי"ב נכנסו 285 משפחות ראשונות אל בתי הקבע. בשנת תשי"ב יקנעם התייחדה בכך שהיה בה בית ספר יחיד שלא היה קשור לאחד הזרמים ובו למדו יחד כל ילדי המעברה והמושבה, דתיים וחילוניים.

בשנת תשכ"ד כללה יקנעם 4,300 תושבים שמתוכם 160 משפחות התגוררו במושבה. באותה שנה עברה הנהלת המועצה המקומית מהמושבה לבניין חדש על ההר. בשנת תשכ"ו בקשו נציגי המושבה והעיירה ממשרד הפנים להיפרד אלה מאלה, ובשנת תשכ"ז התנתקה המושבה מהמועצה המקומית, השם "יקנעם" נתייחד למושבה והמועצה המקומית נקראה "יקנעם עִלית".

במהלך השנים קלט היישוב עולים רבים מארצות חבר המדינות וכן מאתיופיה.בתשס"ז הוכרזה יקנעם עילית כעיר.

חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נועם דקל נשלח על ידי הרבי בשנת תשמ"ז לפעול בעיירה יקנעם, והצליח תוך זמן קצר להתחבב על כל תושבי המקום והקים במקום רשת של שיעורי תורה וייסד פעילות יהודית עניפה עם כל סוגי האוכלוסייה.

בשנת תשמ"ט הוא חבר למר סימון אלפסי שהתמודד לראשות העירייה והשפיע עליו להתחזק בשמירת תורה ומצוות כסגולה להצלחה במערכת הבחירות, ונגד כל ההערכות המוקדמות נבחר כראש העיר, ומאז ואילך נבחר בכל הקדנציות ועמד לימין האינטרסים של בית חב"ד לאורך כל השנים והעניק סיוע נרחב לפעולותיו של הרב דקל.

לאחר עשור שנים של פעילות מבורכת מונה הרב דקל לרב שכונה בעיר, הוא ייסד מקווה טהרה ומרכז קהילתי, ופתח גני ילדים לבנים ולבנות המיועדים עבור כל תושבי העיר.

תחת הרב דקל, פועל במקום כשליח תורה הרב שלום דובער הרצל, והרב מנחם שיחי' מרטון. שם נמצאת גם הקהילה החב"דית אותה ייסד מונה היום כארבעים משפחות.

שלוחי הרבי לעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)