סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

עפולה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנוכיה ציבורית בכניסה לעיר עפולה

עפולה היא עיר במחוז הצפון בישראל. עפולה שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת תשל"ב, ונכון לשנת תשע"ט, העיר מונה כחמישים אלף תושבים.

בעיר קיימת קהילת חב"דית גדולה ומתפתחת.

היסטוריה[עריכה]

ביקור הרבי הריי"צ[עריכה]

בית מלון 'שפירא' בו שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בביקורו בעפולה.

בב' במנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקורו הראשון בארץ ישראל. בה' במנחם אב נסעה שיירת הרבי לעיר צפת ובאמצע הדרך עצרה למנוחה בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר צפת.

גם בחזרתו מהצפון למרכז הארץ התעכב אדמו"ר הריי"צ לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.

אנשי קהילת חב"ד ניסו לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי אך המאמצים לא הצליחו, ובשנת תש"נ הרסו את הבנין ובנו במקומו בנין משרדים ומסחר.

התייסדות הקהילה[עריכה]

בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב, הודיע הרבי על הקמת שבעים ואחת מסודות לרגל יום הולדתו השבעים. אנשי חב"ד שהיו מאוגדים ברובם סביב בית הספר של רשת אוהלי יוסף יצחק חב"ד בתענך, שמעו את השידור, ושכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה לבית התחנה המרכזית בעיר, ופתחו את צא"ח עפולה, ובכך היו מהראשונים שהקימו מוסד בפועל על פי בקשתו של הרבי בהתוועדות והקימו את הבית חב"ד הראשון בארץ ישראל.

את בית חב"ד עפולה הפעיל הרב חיים שלום סגל מפני שהיה היחיד מחבורת החסידים שלא עבד כמורה, ועל ניירות חשבון הבנק היו כתובים יחד עמו גם ר' אברהם דונין, ור' שמעון רוזברג, כשחסידים נוספים נטלו חלק בפעילות, ביניהם נמנו משפיע הקהילה בעיר ר' דוד קרץ, משפיע הקהילה בחבל תענך ר' אברהם יצחק ששונקין ועוד.

מהיווסדה ובמשך השנים גרו בעיר חסידי חב"ד, ומקרובים לאדמו"רי חב"ד, אך הדבר לא הגיע לידי קהילה מגובשת. הקהילה החב"דית המרכזית בעיר התחילה להיווסד בתחילת שנות הלמ"דים.

החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב שמעון רוזנברג ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף רשת אהלי יוסף יצחק ביישוב תענך, וחלקם התגוררו בעיר על פי הוראתו של הרבי.

הקהילה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים חיים שלום ולאחר מכן בשנת תש"מ לערך - שלמה סגל, על מנת שיפעלו לחיזוק צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

עם הגעתו של הרב חיים שלום סגל לעיר, עבר יחד איתו מרכז שידוריו של הרבי מתענך לעפולה, והעיר הייתה למרכז המקשר בין בית מדרשו של הרבי ב 770 לרבים מקהילות חב"ד ברחבי הארץ.

בשנת תשל"ט חזר לעיר החסיד ר' דוד קרץ לאחר שנתיים של שליחות בבית ספר חב"ד בברוש, והיווה רוח חיה בפעילות הקהילה. הרב קרץ שעסק בהפצת המעיינות ובקירות יהודים לרבי בהצלחה מבחרותו, הביא איתו רוח סוערת של פעילות רבה בשיעורים התוועדויות והפצת המעיינות.

בעשור הבא (עד לשנת תש"נ לערך) מנחה הקהילה כמנין חסידים בלבד, אך פעלה רבות ונצורות בהפצת המעיינות, וקירבה יהודים רבים לרבי ולחסידות.

בית כנסת חב"ד[עריכה]

בתחילה הי' לקהילת חב"ד מנין בבית חב"ד במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בעיר פינת רחוב הנשיא, מול המשטרה.

על פי בקשת מתפללים המקרובים לחב"ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששכון גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות בית הכנסת אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות.

מיד עם כניסת חסידי חב"ד לבית הכנסת מונה ר' חיים שלום סגל לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שחיו באחוה ושלום ושמירת כבוד הדדי. אך לא הסכימו להכניס את אנשי חב"ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. דבר שהביא לצרות בשהות העינ'ס. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב"ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול השינוי בפועל.

תכף בבאם של החסידים לבית הכנסת, גייסו משאבים ותקנו ושכללות את בית הכנסת, הבנין הישן הי' במצב של התפוררות והיה זקוק לשיפוץ נרחב. עבר שיפור והתייעלות והחלפת תאורה ועוד.

בהדרגה ובאיטיות עבר בית הכנסת לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול המלא עבר לידים חב"דיות של הרב שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של בית הכנסת ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.

הרב משה קורנוויץ מתוועד בבית כנסת חב"ד עפולה

במאמץ משותף וביוזמתו של משפיע הקהילה הרב דוד קרץ, נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות בית הכנסת שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.

פעילות חב"דית[עריכה]

הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ'פס', (עד שהגיע הרב לייבל קפלן לעיר צפת, וכן התחלת הקמת קהילת חב"ד בנצרת עלית). מחמת שכן, קהילת חב"ד בתענך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, הן בערים ובמקומות היישוב והן בבסיסי הצבא ובמאחים עד לגבול הצפוני. עובדה זו קיבלה ביטוי כאשר ביקש השליח ר' יעקב שמולביץ לפתוח בית חב"ד בבית שאן, והרבי הורה לו לקבל אישור מבית חב"ד בעפולה.

מצב היהדות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב"ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העינס'), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב"ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.

כמו כן סבלו אנ"ש מהצקות בלתי פוסקות ממספר מתנגדי לחסידות, נושאי משרות בעיר שרדפו את הקהילה ופעולתיה. במהלך השנים רבים מתוכם הפסיקו את התנגדותם והתקרבו לעדת החסידים.

מחמת היות העיר והקהלה מרכז ליישובי העמק, פעלו אנ"ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני היישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמסד' והמ"מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב"ד שעסקו בזה).

זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש להיות מהמעוררים למטה ב' ממבצעי קודש של הרבי[1].

מבצע מזוזה שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' סעדי'ה ג'רופי, ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.

מבצע נש"ק פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.

מבצע נש"ק פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.

פעילות שונות[עריכה]

אנ"ש בהנהגת השלוחים פעלו במהלך השנים

  • קייטנת חב"ד
  • פעילות של"ה (הנקרא קטיינייות)
  • מסיבות שבת
  • כינוסי תורה
  • דוכני מבצע תפלין
  • פעילות צבאות ה'
  • מבצע חנוכה נרחב
  • כינוסי ילדים
  • אירועים לעולים מרוסיה
  • לילות סדר ציבוריים.
  • קריאת התורה לילדים בחג השבועות
  • שיעורי נשים
  • שיעורי חסידות
  • כולל חסידות ברחבי העיר
  • מבצע מזוזה (בעיקר על ידי הרב חיים שלום סגל והרב מיכאל דורון)
  • מבצע טהרת המשפחה
  • מבצע נש"ק
  • מכירות מיוחדות של לבוש צנוע
  • הפצת שיחות הרבי ועליוני חב"ד (בעיקר על ידי המשפיע הרב דוד קרץ)
  • התוועדויות בימי דפגרא חב"דיים
  • הדפסות תניא, בעיר ובסביבה.
  • פעילות עניפה בבסיסי ומצובי צה"ל.

קובץ שושנת המעמקים[עריכה]

ע"פ הוראת הרבי להדפיס חידושי תורה יצא לאור קובץ "שושנת המעמקים" על ידי הקהילה.

ספר תורה לשלום תושבי העיר[עריכה]

בעקבות גל פגועי טרור שפקדו את העיר, החליט בית חב"ד לכתוב ספר תורה לזכות תושבי העיר, שבה נמכרו האותיות אחת לאחת לתושבי העיר, את האחריות על התעודות על רכזת האויות ריכז ר' דוד קרץ, ובתאריך ? נכנס הס"ת ומשתמשים בו בבית כנסת חב"ד.

בתי חב"ד בעיר[עריכה]

שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית בעפולה

בית חב"ד המרכזי - השליח הרב שלמה יהודה סגל. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסייה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'[2]. בחג הפסח בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג[3].

  • רובע יזרעאל - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת תשע"א - הצטרף הרב יוסף יצחק סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר. כיום פועלים תחתיו הרב דוד קליין והרב אלימלך שטראקס.
  • גבעת המורה - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
  • עפולה עלית - מנהל: הרב מנחם מענדל לסקר.
  • דוברי רוסית - הרב אשר וילהלם
  • חבד לנוער - הרב דניאל כהן
  • בית-משיח עפולה עילית - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
  • בית חב"ד בית הרפואה העמק - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק סגל (כמו כן משמש כרב בבית הרפואה), והרב אהרון ברוך.
  • שכונת c1 - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת c1 השליח : הרב יהודה אנקווה.
  • שכונה מערבית - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת המערבית ואת המשרד המרכזי ברחוב הכנסת 25 עפולה השליח: הרב יוסף הרשקופ.

קהילת חב"ד[עריכה]

שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה

קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים בהפצת המעיינות בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים לתלמודי התורה החב"דיים במגדל העמקובנצרת עלית והבנות נוסעות לבית הספר החב"דיים במושב אביטל, בנצרת עלית ובמגדל העמק.

בית הכנסת החב"די העירוני[4], ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, בית הכנסת הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' דוד קרץ משפיע הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן בית הכנסת יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

כמשפיע הקהילה, כיהן הרב דוד קרץ עד לפטירתו בכ"ג אדר תשע"א, כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב שמואל קרץ.

בעפולה גדלה השליחה רבקה לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה גבריאל נח הולצברג ויחד יצאו לשליחות בעיר מומבאי שבהודו. בא' בכסלו תשס"ט במהלך מתקפת טרור על בית חב"ד מומבאי נרצחו זוג השלוחים. בח' בניסן שנת תשס"ט הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-770, שיקרא בשם 'בית מעשים טובים - גבי ורבקי', לזכרם של השלוחים שנרצחו[5], ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג[6]. בה' בכסלו תש"ע התקיימה הכנסת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה[7].

מבני ובנות הקהילה המשמשים בקודש ברחבי תבל[עריכה]

  • ר' אורי למברג, משפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה
  • ר' אריאל למברג, באגו"ח ארץ הקודש
  • ר' מנחם מענדל קמינקר, שליח בניו ג'רסי, ומנהל אתר 'בית חב"ד'
  • ר' יוסף יצחק קרץ, שמש בבית חיינו 770
  • ר' לוי אריה קרץ - שליח בשכונת גבעת המורה, עפולה
  • ר' שמואל קרץ - משפיע קהילת חב"ד עפולה משנת תשע"א
  • ר' יוסף יצחק גלדציילר - שליח בגבעת האלה
  • ר' יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי בחיפה
  • ר' שמואל רוזנברג - משלוחי הרבי בכפר תבור
  • ר' יוסף יצחק סגל - שליח ברובע יזרעאל ובמרכז הרפואי העמק בעפולה
  • הרבנית נחמה דינה גינזבורג (רוזנברג) - שליחה ברמת אביב
  • הרבנית חנה דונין (רוזנברג) - שליחה בחיפה

השליחה רבקה הולצברג[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבריאל נח ורבקה הולצברג

מוסדות[עריכה]

השליח הרב לוי ארי'ה קרץ (שמאל) והרב ישראל יוסף הנדל ממגדל העמק (במרכז) במהלך בדיקת מקוה.
  • גני חב"ד, פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
  • בית ספר בנים, בית דוד, על שם הרה"ח דוד קרץ
  • בית ספר בנות, בית רבקה, על שם מרת רבקה הולצברג
  • בעיר פועלים ארבעה מקוואות לנשים לפי שיטת חב"ד.
  • בחודש סיון תש"ע חנך כולל חב"ד מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים[8].
  • צבאות ה' עפולה מתנהל על ידי הת' שלום דובער קרץ. (מיסוד ר' יוסף יצחק קרץ).

לקריאה נוספת[עריכה]

שבועון 'בית משיח' גליון 688 - הרב יעקב שמולביץ בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).


ערים בארץ ישראל
אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עלית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יהוד | יקנעם | ירושלים (עיר הבירה) | כפר יונה | כפר סבא | לוד | מגדל העמק | מודיעין |מודיעין עילית | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ"ש, פעילות אנ"ש בפועל לכאורה הביאה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה שכבר ראויה השעה שאנ"ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.
  2. בעפולה דואגים לחולים אינפו.jpg
  3. בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים אינפו.jpg
  4. בית הכנסת מנוהל על ידי הרב חיים שלום סגל.
  5. הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי קובץ תמונה אינפו.jpg
  6. נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.
  7. עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים קובץ תמונה אינפו.jpg
  8. "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה אינפו.jpg