גבריאל נח ורבקה הולצברג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף רבקה הולצברג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד

הרב גבריאל נח ומרת רבקה הולצברג היו שלוחי הרבי בעיר מומבאי שבהודו עד הטבח הנורא בבית חב"ד במומבאי בו נרצחו על קידוש ה'.

הרב הולצברג נולד בנחלת הר חב"ד לר' נחמן הולצברג ובילדותו עברה המשפחה לניו יורק. בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בניו יורק ותורת אמת בירושלים. רבקי הולצברג נולדה בעפולה לר' שמעון ויהודית רוזנברג. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר ריגא. לאחר נישואיהם התגוררו במגדל העמק.

השליחות בהודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ג יצאו הרב גבי ורבקי לשליחות בעיר מומבאי שבהודו. בתחילה פתחו את בית חב"ד במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר.

הפיגוע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ח חשוון תשס"ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה בית חב"ד מומבאי, במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג הי"ד. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.

ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מכפר חב"ד לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.

הנצחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לזכרם של השלוחים שנרצחו הוקם בעפולה מבנה הדומה בצורתו ל-770 בשם בית מעשים טובים - גבי ורבקי. המבנה הוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' ניסן תשס"ט הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.

הבניין מהווה מוקד פעילות חב"דית הכולל בית כנסת ומפעלי חסד ומנוהל על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג.

משה צבי הולצברג[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוישי עם סבו ב770
מוישי בסוכת סבו בעפולה, סוכות תש"ע

משה צבי הולצברג הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על בית חב"ד מומבאי. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.

משה צבי נולד בב' כסלו תשס"ז בישראל, ונקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" קרלין בירושלים, "קדושת ציון" באבוב בבת-ים, ור"מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.

הצלתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב"ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.

תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה ממומבאי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.

לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אזכרה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.

בתקשורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע"ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.

ספר השליחות האחרונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטרגדיה של הרב גבריאל ורבקה ונס ההצלה של מוישי תועדו בספר השליחות האחרונה- סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, תשע"ב (2012).

עורך: ליאור אלפרוביץ

הספר נמכר ברבבות עותקים ובאמצעותו נחשפו עשרות אלפים לסיפור השלוחים שנהרגו בפיגוע בהודו.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]