לדלג לתוכן

משה צבי סגל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הרב משה צבי סגל

הרב משה צבי סגל (ו' שבט תרס"ד - י' תשרי תשמ"ו) היה חסיד חב"ד, לוחם מחתרות מנהיג ואיש ציבור, הקים את ארגון ברית החשמונאים והיה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: "ברית הבריונים", אצ"ל, לח"י יישוב כפר חב"ד ועוד,

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה צבי נולד בו' בשבט תרס"ד בפולטבה שבאוקראינה לשו"ב ר' אברהם מרדכי[1] ולהניה לאה בת ר' נחום מנקין. מצד אביו הוא דור שמונה עשרה לשל"ה הקדוש. מצד אמו הוא בן דוד של הרב משה צבי נריה.

למד בישיבות מיר ובתומכי תמימים ליובאוויטש כאשר הייתה בפולטובה במרתף בית הכנסת של בית רפואה. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאוד למשפיע הידוע ר' פנחס שרייבר.

היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת תרפ"ד עלה עם הוריו לארץ ישראל. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן ובירושלים.

בכ"ח באדר תרצ"א נשא את חיה רחל בורובסקי[2].

פעילותו הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתור לוחם מחתרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ו הצטרף לארגון ההגנה בתל אביב באותה תקופה גם הצטרף לבית"ר, במאורעות תרפ"ט היה חלק מההגנה על השכונות בדרום תל אביב, ולאחר מכן היה שומר בישוב מנחמיה.

באותה תקופה שלטון המנדט הבריטי לא הסכים לתקוע בשופר בכותל המערב ביום כיפור והעמיד שם עשרות שוטרים כדי שישמרו על קיום איסור זה, לתפילת נעילה הגיע לכותל וכאשר הגיע הזמן לתקוע, לקח סגל טלית מאחד המתפללים (כדי שהשוטרים לא ישימו לב לפני שיתחיל לתקוע) ותקע בשופר, עוד לפני שגמר לתקוע השוטרים תפסו אותו והובילו אותו למאסר, ששמע על כך מהרב הראשי הרב קוק הודיע שלא ישבור את הצום עד שסגל ישוחרר, בעקבות סגל כל שנה היה אדם אחר שתקע בשופר בכותל ונעצר, אך הוא היה הראשון.

מספר חודשים אחר כך עמד בראש ההפגנה נגד סגן שר המושבות שילס יחד אם אבא אחימאיר ועוד כמה.

בתרצ"א התמנה למפקד ההגנה בירושלים.

בתרצ"ז הקים את המחתרת הדתית ברית חשמונאים והיה למפקדה העליון[3], ברית החשמונאים היתה בעיקר תנועה חינוכית אם אלפי חניכים ברוח ז'בוטינסקי והעקרונות של הציונות הדתית, ופעלה גם כתנועה צבאית עם מאות לוחמים, רוב הזמן שיתפה פעולה עם האצ"ל ובשנת תש"ו הצטרפה ללח"י, ובזכותה לח"י חזר לפעולה שכן מאז שנרצח אברהם שטרן ונעצרו מפקדיו הארגון היה משותק.

בעסקנות הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכה לקבל כמה מכתבים מאדמו"ר הריי"צ. הראשון משנת תש"ח בקשר לארגון בני חב"ד שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' אהרון מרדכי זילברשטרום.

לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר בכפר חב"ד הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מהרבי בנוגע להתיישבות בכפר.

בכפר חב"ד הקים משק חקלאי, במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים תשי"ב - תשט"ו. ביחד עם עמיתו בוועד כפר חב"ד ר' יצחק מענדל ליס, היה פעיל גם בארגון צעירי אגודת חב"ד ועמד בקשר עם הרבי.

בשנת תשי"ז הקים את המוסד לבנות "בית רבקה" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת תש"כ העביר את הניהול לרב שמואל חפר.

בשנת תשכ"ז לאחר מלחמת ששת הימים היה היהודי המתיישב הראשון בעיר העתיקה. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של בית הכנסת צמח צדק[4] וקיבל לשם כך מנשיא המדינה זלמן שז"ר סכום של ארבעים אלף לירות.

התכתב בעניינים שונים רבות עם הרבי[5]

שיפוץ בית הכנסת צמח צדק בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ז, מיד לאחר שצה"ל שחרר את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד לכותל ותקע בשופר בדמעות שמחה, ולאחר מכן פנה לבחון את בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה. בית הכנסת שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.

כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מפרעות תרפ"ט. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.

הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שעד לראש השנה יוכל בית הכנסת לשמש כמקום תפילה. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר זלמן שז"ר. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב אהרן ביר מומחה לישראל וירושלים, והרב שמעון חיימסון שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי.

הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר טדי קולק. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.

ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ט הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית[6].

באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.

הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין[7] שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע לתקוע בשופר בימים הנוראים מול הכותל.

הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ביום הכיפורים, ה'תשמ"ו, ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת חיה רחל סגל - נפטרה ד' ניסן תש"מ.

בניו
חתניו

קשורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מחבר הספר ספרא דטבחא
  2. ניצולת מפרעות תרפ"ט ואחותו של הרב מאיר בורובסקי
  3. מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת תש"ד הצטרפה ללח"י
  4. בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה
  5. שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו באגרות קודש. הראשון ב עניין שבע מצוות בני נח הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.
  6. מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.
  7. האגרת הודפסה באגרות קודש כרך כה, עמוד רכה.
הקודם:
שניאור זלמן פלדמן
יו"ר ועד כפר חב"ד
תשי"ב - תשט"ו
הבא:
דוד ברוומן