יחיאל אופנר

ר' יחיאל פנחס אופנר (נולד בכ' ניסן תשל"ד, 1974) הינו צייר וקריקטוריסט חסיד חב"ד, המכהן גם כמורה ומחנך.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבני ברק לרב יצחק אליהו וחנה אופנר.

למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים קריית גת.

לקראת שנת תשנ"ד, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר נישואיו עם רעייתו לבית כהנא, נכדת הרב נחום גורלניק, קבע את מגוריו בכפר חב"ד. שם למד הוראה עם התמחות מקצועית וקיבל תואר ראשון בחינוך מיוחד.

כבר בשנות בחרותו המוקדמות החל לעסוק בציור, ואף קיבל מספר הדרכות והוראות מהדמויות החסידיות שגדל ביניהם, ומהמשפיעים בישיבות בהם למד. רוב ציוריו, עוסקים בעיקר בציור חסידים והווי החסידות, כשאת ההשראה לציוריו מקבל מציוריו של הצייר החסידי ר' זלמן קליימן, שעודדו בתמידות במשפט: "אני ציירתי את החסידים של פעם, אתה תצייר את החסידים של היום".

ר' יחיאל מפעיל אתר אינטרנט שם הוא מפרסם רבים מציוריו; ציורי התוועדויות, אמירת לחיים, חזרת מאמרים ועוד. מדור מיוחד באתר הינו "ציורים וזכרונות מליובאוויטש", המתעדכן כל שבוע. במשך תקופה ארוכה, היה מפרסם בקביעות קריקטורה שבועית שעסקה בנושאים הפוליטיים והמדיניים שהעסיקו את תושבי הארץ.

ר' יחיאל מפרסם מידי יום ציור על פתגם "היום יום" היומי. הציור פתגם, מופץ בכל רחבי העולם באמצעות אתרי אינטרנט וקבוצות וואצאפ, וזוכה לפרסום רב.

בזכות כישוריו האומנותיים, מוזמן ר' יחיאל לחידונים שונים בהם מצייר במהירות ציורי קריקטורה, אותם צריכים המשתתפים לפענח.

בשנת תשע"ג הוזמן להשתתף בתערוכה הבינלאומית לאומנות יהודית שהתקיימה בירושלים^[1] וזכה לשבחים רבים על ציוריו, וכן השתתף בתערוכת ציורים "סעודה" במוזיאון "בר דוד" בקיבוץ ברעם של השומר הצעיר.

בשנת תשפ"א גילה בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית ביילא וולס בת אדמו"ר האמצעי, ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק^[2], העתק של הציור המקורי של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ככל הנראה הקדום ביותר^[3].

ציור בחורבות עוטף עזה - עדות חיה ופריט מורשת לאומי[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך שירות מילואים בצה"ל בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל אופנר, המשרת ביחידת הסריקה של זיהוי חללי צה"ל, לבית משפחת זק הי"ד בקיבוץ כיסופים, בו נרצחו ונשרפו בני המשפחה במהלך מתקפת שמחת תורה. מתוך התרגשות, צייר ר' יחיאל על הקיר המפויח באצבעו דימוי של שני חיילים המכוונים את נשקם לעבר עזה, ומגינים על אזרחים מורמי ידיים.

הציור, שנוצר באופן ספונטני ואותנטי על שרידי הפיח והאפר, קיבל הד רחב בכלי התקשורת וזוהה כעדות חיה ובעלת משמעות היסטורית. לאור חשיבותו, החליטה מדינת ישראל לשמר את הקיר. במשך מספר חודשים, מכון יד בן צבי בהכוונת ד"ר נירית שלו כליפא, מנהלת המחלקה להיסטוריה חזותית, אוצרות ותיעוד ביד יצחק בן צבי ובשיתוף פעולה עם ד"ר אסף אורון, משמר חפצים, ארכיאולוג, ומנהל מחלקת השימור במוזיאון תל אביב לאמנות, עמלו על מבצע שימור. הקיר, במשקל של למעלה מטון, נוסר והועבר באמצעות מנוף למחסני אוצר המדינה, בדרכו להיות מוצג במוזיאון לאומי.

ציור הקיר המפויח הוכר רשמית כחפץ מורשת ישראלי וקוטלג תחת המספר ksf.26.2024 (במסגרת פרויקט "ארץ חפץ - מורשת ישראלית"). מכון יד בן צבי אף הפיק סרט המתעד את המבצע והפרויקט המורכב של שימור ציור הקיר, אשר הוצג בכנסים מקצועיים^[4].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' יחיאל אופנר, הוציא לאור ארבעה ספרי קומיקס לילדים, אותם כתב ואייר בעצמו:

הגולם מפראג
מזלו של גנב (סעודה מן השמיים)
שלוש נקמות
פחד לרגע אחד
הרבי שלי. ניגוניו ותולדותיו של הרבי מליובאוויטש ('ספר מנגן' לילדים) (הציורים בלבד מאת יחיאל אופנר)
האדמו"ר הזקן. ניגוניו ותולדותיו של רבי שניאור זלמן מליאדי (ספר 'מנגן' לילדים) (הציורים בלבד מאת יחיאל אופנר)
חוברת שאלות וצביעה לתלמידים על מסכת מגילה
חוברת שאלות וצביעה על משניות מסכת ברכות
חוברת צביעה על כל פרשיות השבוע (תורה)