שבת תשובה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שבת שובה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גוף כתב יד קודש של הרבי לפתח דבר לקונטרס שיצא לאור בעשרת ימי תשובה תשי"ב: בזה הננו מו"ל הקונטרס לשבת תשובה - מוצאי יוהכ"פ הבע"ל, הכולל שני מאמרים, שיחה וקטעים משיחה - מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. המאמרים הם משנת ה'תש"ט, ובאים בהמשך למאמרי דקונטרס ר"ה. השיחה היא מערב יוהכ"פ שנת תש"ט בחדרו, אחרי כיסוי הדם של ה"כפרה". בקטעים הנ"ל נתבאר מנהג בית הנשיאים להעריך נר לשבת תשובה והחילוקים שבינו לנר דערב יהוכ"פ. והם מר"ה תש"ד ומשבת תשובה תש"ה"
***
ולחביבותי' דמילתא, ודבר בעתו מה טוב, הנני חותם בהעתקת ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר בה הי' מברך את הנכנסים אליו בערב יוהכ"פ אחר חצות לבקש ברכה. וזה לשונו: דער . . וברוחניות. (להעתיק מהקדמת קונ' ש"ת ה'תיש"א) וכן החתימה והזמן

שבת תשובה היא השבת שחלה בעשרת ימי תשובה, בין ראש השנה ליום הכיפורים, שבת זו מכונה גם בשם שַׁבַּת שׁוּבָה על שם ההפטרה שקוראים בשבת זו, הפותחת במילים "שובה ישראל עד ה' אלוקיך".

שבת זו היא במדריגת תשובה עילאה, ונוהגים שרב הקהילה דורש בשבת זו בפני הציבור ומעורר את הקהל לתשובה.

מעלת שבת זו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדרגת תשובה עילאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים בשבת זו, המתחילה במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך" (הושע י"ד, ב). בתורת החסידות מוסבר ששבת זו היא במדריגת תשובה עילאה.

אדמו"ר הריי"צ סיפר[1], בשם אמו זקנתו, שכאשר אביו, אדמו"ר הרש"ב היה בן ארבע או חמש שנים, שאל את זקנו אדמו"ר הצמח-צדק, מהו ענין "שבת תשובה"? והשיב לו: תשובה של שבת ("אַ שבת'דיקע תשובה")[2].

מעלה את כל ימי השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכל שנה יש שבעה ימים בין ראש השנה ליום הכיפורים, וממילא מוכרח שיהיה בימים אלו יום אחד מכל ימי השבוע.

בתורת החסידות מוסבר שכל אחד מימים אלו כולל ומעלה לקדושה את כל ימות השבוע שכנגדו לאורך השנה: יום ראשון שחל בעשרת ימי תשובה מעלה את כל ימי ראשון שהיו לאורך השנה, יום שני שחל בעשרת ימי תשובה מעלה את כל ימי שני שהיו לאורך השנה וכן הלאה.

מבחינה זו לשבת שובה יש מעלה מיוחדת, היות וכמו ששבת רגילה כוללת ומעלה את עבודת השם של כל ימות החול, שבת שובה כוללת ומעלה את כל ימות השבוע של עשרת ימי תשובה, וממילא כוללת ומעלה את כל עבודת השם של כל השנה כולה[3].

מנהגי חב"ד לשבת זו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נוסח התפילה בשבת זו זהה לשאר שבתות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'הא-ל הקדוש שאין כמוהו'.
  • נוהגים, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה[4].
  • בסעודת שבת טובלים את פרוסת 'המוציא' בדבש ולא במלח.
  • הרבי התבטא ש"מנהג חב"ד להדליק שלושה נרות תשובה"[5].
  • בשבת שובה יש להחליט החלטות טובות: להוסיף בכל ענייני העבודה בתורה, עבודה וגמילות-חסדים (כולל גם צדקה בשבת – על ידי הכנסת אורחים בסבר-פנים-יפות וכיוצא בזה)[6].
  • גם כששבת חלה לאחר שבעה ימים מהמולד, לא עורכים קידוש לבנה עד מוצאי יום כיפור.

תשובה ליכט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תשובה ליכט

מנהג בית הרב להדליק לשבת תשובה 'תשובה ליכט' (='נר של תשובה')[7]. נר זה היו קולעים מפתילות, פתילה לכל אחד ואחד מבני הבית[8]. דייקו לעשותם משעווה. כשהתקינו את הפתילות בנר, היו קוראים בשם מי שעבורו מכינים את הפתילה[9].

הרבי התבטא בשיחותיו שמנהג חב"ד הוא להדליק שלושה נרות בשבת תשובה כנגד שלושת ענייני התשובה "סור מרע" "ועשה טוב" "בקש שלום"[10].

במחיצת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

משנת תשי"ח ואילך, החל הרבי להתוועד בקביעות בשבת תשובה, גם בשנים בהן לא התוועד בקביעות בשבת.

בשנת תשכ"ה נפטרה הרבנית חנה בעיצומה של 'שבת שובה'.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שיחת יום ב' דראש השנה תש"ד סעיף ב', ספר השיחות עמוד 8.
  2. התבאר בשיחת שבת פרשת האזינו שבת שובה תשכ"א.
  3. שיחת שבת תשובה תשנ"ב.
  4. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תכט סעיף ב'. נתבאר בלקוטי-שיחות חלק ג' עמוד 953 (בלה"ק עם הוספות ב'תורת מנחם – התוועדויות' (כד) תשי"ט ח"א עמ' 25).
  5. שיחת ו' תשרי תשמ"ב סעיף ל"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 67.
  6. התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 24. התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 376, וספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 222.
  7. ספר המנהגים עמוד 58.
  8. בספר השיחות תש"ד עמוד 7 מעיד אדמו"ר מוהריי"צ, שהניחו גם עבורו פתילה בילדותו. וראו אוצר מנהגי חב"ד עמוד קסז.
  9. ספר השיחות תש"ה עמוד 14.
  10. שיחת ו' תשרי תשמ"ב ועוד