אתקינו סעודתא (ניגון למוצאי שבת)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "אתקינו סעודתא" מפנה לכאן. לערך העוסק בניגון המקובל מפי המגיד ממעזריטש, ראו אתקינו סעודתא (ניגון).

אתקינו סעודתא הוא זמר חסידי למוצאי שבת, המקובל בפי כלל החסידים. מילות הניגון לקוחות מתוך הנוסח שתיקן האריז"ל לומר לפני סעודת מלווה מלכה.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקנת האריז"ל לומר 'אתקינו סעודתא' מיוסדת על דברי ספר הזוהר:

"רבי שמעון, כד הוה אתי לסעודתא דשבתא, הוה אמר הכי: "אתקינו סעודתא דמהימנותא עלאה, אתקינו סעודתא דמלכא." והוה יתיב וחדי." (זוהר חלק ב פח, ב.)

אף שבספר הזוהר אין מקור לאמירת 'אתקינו' גם במלווה מלכה, תיקן האריז"ל נוסח של 'אתקינו סעודתא' גם לסעודה זו, [1].

בנוסח זה מודגש שהסעודה היא "סעודתא דדוד מלכא משיחא", שעל פי פנימיות התורה נחשב 'רגל רביעית במרכבה הקדושה', וכהמשך לשאר הסעודות המכוונות כנגד האבות, אברהם, יצחק ויעקב, ועל כן הם 'באים לסעוד יחד עמו'.

על פי דברי רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא, הטעם לכך שבניגון כופלים 3 פעמים את אמירת 'אתקינו' היא מכיון שבשונה מסעודות השבת שהן מצווה מדאורייתא, סעודת מלווה מלכה היא מצווה מדברי סופרים ולכן היא צריכה חיזוק יתר.

הנוסח לא מופיע בסידור אדמו"ר הזקן.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא,
דִמְהֵימְנוּתָא,
שְׁלֵמָתָא חֶדְוְתָא, דְמַלְכָּא קַדִישָׁא.
אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא
דְמַלְכָּא
דָא הִיא סְעֻדָתָא, דְדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא.

אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵיהּ.
דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, חַי וְקַיָם
דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, חַי וְקַיָם.

סִימָן טוֹב וּמַזָל טוֹב, וּמַזָל טוֹב וְסִימָן טוֹב
סִימָן טוֹב וּמַזָל טוֹב, וּמַזָל טוֹב וְסִימָן טוֹב
יְהֵא לָנוּ, וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן

סִימָן טוֹב וּמַזָל טוֹב, וּמַזָל טוֹב וְסִימָן טוֹב
סִימָן טוֹב וּמַזָל טוֹב, וּמַזָל טוֹב וְסִימָן טוֹב.
יְהֵא לָנוּ, וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן


תרגום

הכינו את סעודת האמונה השלמה, שמחת המלך הקדוש, הכינו את סעודת המלך.
זו סעודתו של דוד מלך המשיח, אברהם יצחק ויעקב באים לסעוד יחד עמו, דוד מלך ישראל חי וקיים. סימן טוב ומזל טוב יהיה לנו ולכל ישראל אמן.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. פרי עץ חיים שער השבת - פרק י"ז. וכן בספר השל"ה.