אסדר לסעודתא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסדר לסעודתא הוא פיוט שחיבר האריז"ל לסעודת יום השבת.

מילות הפיוט[עריכה]

האריז"ל, רבי יצחק לוריא, חתם את שמו בראשי פסקאות הפיוט:

אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא. בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא. וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:

נְהוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ. בְּקִידוּשָׁא רַבָּא. וּבְחַמְרָא טָבָא. דְּבֵהּ תֶּחֱדֵי נַפְשָׁא:

יְשַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ. וְנֶחֱזֵי בִיקָרֵהּ. וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ. דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא:

יְגַלֵּי לָן טַעֲמֵי. דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי. דְּאִינוּן אָת בִּשְׁמֵהּ. כְּפִילָא וּקְלִישָׁא:

צְרוֹרָא דִלְעֵילָא. דְּבֵהּ חַיֵּי כֹלָּא. וְיִתְרַבֵּי חֵילָא. וְתִיסַק עַד רֵישָׁא:

חֲדוּ חַצְדֵּי חַקְלָא. בְּדִבּוּר וּבְקָלָא. וּמַלְלוּ מִלָּה. מְתִיקָא כְּדוּבְשָׁא:

קֳדָם רִבּוֹן עָלְמִין. בְּמִלִּין סְתִימִין. תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין. וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא:

לְעַטֵּר פְּתוֹרָא. בְּרָזָא יַקִּירָא. עֲמִיקָא וּטְמִירָא. וְלָאו מִילְּתָא אַוְשָׁא:

וְאִלֵּין מִלַּיָּא. יְהוֹן לִרְקִיעַיָּא. וְתַמָּן מָאן שַׁרְיָא. הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא:

רְבוּ יַתִּיר יַסְגֵּי. לְעֵילָא מִן דַּרְגֵּהּ. וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ. דַּהֲוַת פְּרִישָׁא:

תרגום

אערוך הסעודה בבוקר השבת, ואזמין בה עכשיו את העתיק הקדוש.

אורו ישרה בה, בקידוש הגדול, ומהיין הטוב שבו תשמח הנפש.

ישלח לנו יופיו, ונראה ביקרו, ויראה לנו סודו, הנאמר בלחישה.

יגלה לנו הטעמים, שבשתים עשרה חלות, שהינם אות בשמו, כפולה וקלושה.

צרור של מעלה, שבו חיי הכל, ויתרבה הכוח, ותעלה עד הראש.

שמחו קוצרי שדה, בדיבור ובקול, והגידו מילה מתוקה כדבש.

לפני רבון עולמים, במילים סתומות, תגלו דברים, ותאמרו חידושים.

לעטר השולחן בסוד יקר, עמוק וטמון, ולא דבר מפורסם.

ואלה הדברים יהיו לרקיעים, ושם מי שורה? הלא השמש ההוא.

ירבה עוד ויוסיף למעלה מדרגתו, ויקח בת זוגו, שהייתה פרושה.

סביב הניגון[עריכה]

אף שאצל חסידי חב"ד לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים שאדמו"ר הזקן הכניס בסידור.

עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון הביטול המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות.[דרוש מקור]

אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר האריז"ל כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו[1].

בפועל, בסידורים שאינם בנוסח חב"ד מופיעים עוד שני קטעים המשלימים את שתי האותיות החסרות י' וא'

"יָדַי אַסְחֵי אֲנָא. לְגַבֵּי חַד מָנָא. לְסִטְרָא חוֹרִינָא. דְּלֵית בָּהּ מַמָּשָׁא: אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא. בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא. לְעִלַּת עִלָּתָא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:"

כשלימד הרבי את הניגון ביקש קודם שינגנו אסדר לסעודתא, והתחילו את הניגון הישן, מיד אמר הרבי "ניין ניין אסדר לסעודתא" (בניגון החדש), ומאז נשאר שכשמנגנים את הניגון יש מין קידומת של "אייֵ אייֵ אסדר לסעודתא" מהפעם המיוחדת הזו.[דרוש מקור]

לחנים נוספים[עריכה]

לניגון זה ישנה מנגינה שהייתה מקובלת בין חסידי חב"ד בעבר, ניגון זה הוא ניגון מ"ט בספר הניגונים.

בהתוועדות שבת פרשת חוקת בלק י"ד תמוז בשנת תשט"ז לימד הרבי ניגון על פיוט זה. ניגון זה הוא ניגון קפ"ט בספר הניגונים.

הרבי התבטא שהאופן שבו מנגנים את הניגון אינו מדוייק, אך לכל הפחות דבר אחד פעל בכך שלימד את הניגון - שיאמרו 'אסדר לסעודתא' בסעודת שבת[2].

בפרוייקט מסורת הניגונים מובאים ארבעה לחנים נוספים לפיוט זה, אסדר לסעודתא לחסידי זשלאבין (ניגון ל"ג)[3], אסדר לסעודתא להאר"י ז"ל (ניגון ל"ד)[4], אסדר לסעודתא חסידי עתיק (ניגון ל"ו)[5], ואסדר לסעודתא לר' חיים קצב בארזין (ניגון ל"ז)[6].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הניגון הישן[עריכה]

הניגון של הרבי[עריכה]

ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. 'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.
  2. שבועון כפר חב"ד 1897 עמוד 63.
  3. לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע
  4. לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע
  5. לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע
  6. לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע