עתיקא קדישא

עתיקא קדישא הוא שם כולל לספירת הכתר דעולם האצילות, והוא מקביל לכינוי אחר של הכתר הנקרא עתיק יומין.

החילוק בין עתיקא קדישא לעתיק יומין

בכתבי האר"י יש כמה הבחנות בין שני השמות. לפי הבחנה אחת, שם עתיקא קדישא הוא שם כולל להארת הכתר דעולם הנקודים, שלאחר השבירה והתיקון נתחלק לתלת רישין העליונים של עולם האצילות, הנכללים מעתיק יומין ומספירת הכתר והחכמה של אריך אנפין, ולפי הבחנה אחרת עתיקא קדישא הוא כינוי לעצמות אור אין סוף שמתפשט בתוך התלת רישין.

בליקוטי תורה מוכיח אדמו"ר הזקן כפי השיטה השניה, ומפרש בכך את מאמר חז"ל קדושתי למעלה מקדושתכם, שהכוונה לעתיקא קדישא שהוא האור הפנימי המאיר בעתיק יומין.

כמו כן זעיר אנפין מאיר בשבת ביום, שבשבת במוסף הוא עולה לדרגת אבא ואמא, ואז ז"א ומלכות יונקים מעתיקא קדישא (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". בסעודה שלישית הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת יום הכיפורים, ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים רעוא דרעוין ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין".

העלייה בשבת

שמה של סעודת צפרא דשבתא נקרא בשם "סעודת עתיקא קדישא". הסיבה לכך היא מפני שבשבת במוסף הזעיר אנפין עולה לדרגת אבא ואמא, ואז ז"א ומלכות יונקים מעתיקא קדישא (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא".

בסעודה שלישית הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת יום הכיפורים, ואז זעיר אנפין עצמו' מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים רעוא דרעוין ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין". מסיבה זאת בפיוט בני היכלא, אומרים בין השאר: "והא אזמין עתיק יומין".