ערב שבת
ערב שבת הוא יום הכנה לשבת, עד שבערב[1] שבת ישנה כבר הטעימה - "טועמיה חיים זכו"[2] - של כל תבשיל ותבשיל של שבת[3].
הודו[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערך מורחב – תהילים ק"ז |
מתקנת הבעל שם טוב היא, לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת לפני תפילת מנחה.
אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי אהרן גורדון, שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני תפילת מנחה של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו[4].
מצות טועמיה חיים זכו[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערך מורחב – טועמיה |
כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו.
הרבי מציין, שלמרות שבדורנו יש אפשרות להכין את מאכלי השבת כבר מתחילת השבוע ולשמור אותם במקרר עד לשבת ואז רק להוציא ולחמם אותם, מפני המעלה והחשיבות שבדבר טרי, נוהגים להכין את מאכלי השבת דווקא בערב שבת ממש[5].
בתורת החסידות מבואר הרמז בעבודת השם בהכנת המאכלים לשבת, שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים נוני ימא, שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מעלמא דאתגליא מתורה ומצוות שלהם נקראים שור הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק הייתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה הבעש"ט לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי[6].
הכנות לשבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערב שבת הוא זמן שבו מוטל על האדם להתכונן לקראת השבת, וההכנות כוללות פרטים רבים, חלקם מופיעים בהלכה, חלקם התווספו לאורך הדורות על פי מנהג ישראל, וחלקם התחדשו בדורות האחרונים בעקבות חידושי הטכנולוגיה, כאשר האדם צריך לדאוג מבעוד מועד שלא להיכשל באיסורי שבת.
בין ההכנות שהאדם נדרש להתכונן לקראת שבת:
- קריאת שנים מקרא ואחד תרגום
- טבילה במקווה
- החלפת הבגדים לבגדי שבת
- בדיקת הכיסים להימנע מטלטול מוקצה ובהוצאה מרשות לרשות
- כיסוי כל השולחנות שבבית במפה לבנה
- העברת המקרר למצב שבת
- העמדת פלטה / מיחם / כיוון שעוני שבת
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מיכאל זליגסון, ערב שבת: איחול "א' גוט'ן ערב שבת", בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 63 • יעקב הורביץ, גליון א'רנז עמוד 49 • גליון א'רנח פרשת וירא תשפ"ה עמוד 72
הערות שוליים
- ↑ התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 93
- ↑ שער הכוונות ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן בליקוטי שיחות ח"כ ע' 173 97.
- ↑ ראה מג"א או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ח. וראה לקוטי שיחות שם.
- ↑ כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.
- ↑ שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ, סעיף יב.
- ↑ כתר שם טוב ע' תיח - מדברי אדמו"ר הרש"ב.
שבת | ||
---|---|---|
ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת ויום טוב · תוספת שבת | |
ליל שבת | קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · חקל תפוחין קדישין | |
תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
זמנים בשבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
מדיני השבת | הלכות שבת (קטגוריה) · ל"ט אבות מלאכה · מלאכות שבת (קטגוריה) | |
פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג | |
זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
ניגונים למוצאי שבת | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות · שבת חול המועד |