ערב שבת

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

ערב שבת הוא יום הכנה לשבת, עד שבערב שבת ישנה כבר הטעימה - "טועמיה חיים זכו" - של כל תבשיל ותבשיל של שבת.

הודו

ערך מורחב – תהלים ק"ז

מתקנת הבעל שם טוב היא, לומר מזמור ק"ז בכל ערב שבת לפני תפילת מנחה.

אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי אהרן גורדון, שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני תפילת מנחה של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו.

מצות טועמיה חיים זכו

ערך מורחב – טועמיה

כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שולחן ערוך לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו.

הרבי מציין, שלמרות שבדורנו יש אפשרות להכין את מאכלי השבת כבר מתחילת השבוע ולשמור אותם במקרר עד לשבת ואז רק להוציא ולחמם אותם, מפני המעלה והחשיבות שבדבר טרי, נוהגים להכין את מאכלי השבת דווקא בערב שבת ממש.

בתורת החסידות מבואר הרמז בעבודת השם בהכנת המאכלים לשבת, שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים נוני ימא, שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מעלמא דאתגליא מתורה ומצוות שלהם נקראים שור הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק הייתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה הבעש"ט לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי.

הכנות לשבת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ערב שבת הוא זמן שבו מוטל על האדם להתכונן לקראת השבת, וההכנות כוללות פרטים רבים, חלקם מופיעים בהלכה, חלקם התווספו לאורך הדורות על פי מנהג ישראל, וחלקם התחדשו בדורות האחרונים בעקבות חידושי הטכנולוגיה, כאשר האדם צריך לדאוג מבעוד מועד שלא להיכשל באיסורי שבת.

בין ההכנות שהאדם נדרש להתכונן לקראת שבת:

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום

ערך מורחב – שניים מקרא ואחד תרגום

טבילה במקווה

נוהגים לטבול במקווה בערב שבת, כדי לקבל את קדושת השבת. מסופר בזוהר הקדוש שרב המנונא סבא היה טובל בנהר בערב שבת. לאחר הטבילה מדייקים לנגב את הגוף, אך משאירים אבר אחד לא מנוגב.

• החלפת הבגדים לבגדי שבת
• בדיקת הכיסים להימנע מטלטול מוקצה ובהוצאה מרשות לרשות
• כיסוי כל השולחנות שבבית במפה לבנה
• העברת המקרר למצב שבת
• העמדת פלטה / מיחם / כיוון שעוני שבת

הוספה מחול על הקודש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

על פי הלכה, אדם מחוייב להוסיף מחול על הקודש, ולכן יש להקדים ולקבל את קדושת השבת ולפרוש ממלאכה זמן מה קודם השקיעה.

כמו כן, גם בצאת השבת, נוהגים להוסיף מחול על הקודש ולאחר את הוצאת השבת זמן מה לאחר צאת הכוכבים

ראו גם

• רחיצת פניו ידיו ורגליו
• בגדי שבת

קישורים חיצוניים

• מיכאל זליגסון, ערב שבת: איחול "א' גוט'ן ערב שבת", בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 63  •  יעקב הורביץ, גליון א'רנז עמוד 49  •  גליון א'רנח פרשת וירא תשפ"ה עמוד 72

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.