תהלים ק"ז
תהלים ק"ז
הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ |
---|
א: הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. |
תהלים ק"ז הוא המזמור ה-107 בספר תהילים, הפותח את 'ספר חמישי' בתהילים, ואת שיעור התהילים ליום שישי, בחלוקת ספר התהילים כפי שנחלק לימי השבוע.
המזמור מתאר ב-4 סוגי ההצלה שמחייבים הודיה לה' (שלהלכה נפסק שמברכים ברכת הגומל).
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, צריכים להודות לה', כ בעונש חטאם היו בצרה ובחסד אלוקים ניצלו, ומהראוי לשבח ולספר בפני רבים".
לפי המנהג החסידי כבר מקופת הבעל שם טוב[1], נוהגים לומר מזמור זה לפני מנחה בערב שבת[2], ואילו קהילות הספרדים נוהגים לומר מזמור זה בפסח.
(הקהילות ההולכות לאור הוראת הרבנות הראשית לישראל אומרים מזמור זה בפתיחת תפילות הימים הלאומיים.
הרבה מהפסוקים במזמור זה חוזרים על עצמם בשינויי לשון שונים, ואצל חסידים מקובל כי מי שמצליח לומר את המזמור כולו בעל פה מבלי להתבלבל, זהו סימן כי הוא נקי מחטאת נעורים[3].
המזמור מתפרש הן על צרת היחיד והן על הגלות ככלל, ובכל בית מארבעת הבתים (התועים במדבר – הולכי דרכים, "ישבי חשך וצלמות" – אסורים שהשתחררו, "ויגיעו עד שערי מות" – חולה מסוכן שהתרפא, ו"יורדי הים באניות" – יורדי הים שהגיעו אל מחוז חפצם[4]) יש ארבעה חלקים המתארים לפי הסדר: צרה, צעקה, הצלה ותודה.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הודו לה' כי טוב . . יאמרו גאולי השם – הסיבה שמקדים את נוסח ההודיה לפני מי אומר את ההודיה, הוא כדי להדגיש את ההבדל, שאצל בני ישראל מייד כשהם יוצאים 'מיד צר', התנועה הראשונה שלהם היא להודות לה', מבלי שיהיה ניכר עליהם כלל שיצאו כעת מהגלות, בשונה מהרגילות אצל אדם שיוצא ממיצר שלוקח זמן עד שיוצא מהרושם של המאסר עד שמגיע למצב של הכרת תודה ונתינת שבח והודאה, ויתירה מזו, שאצל בני ישראל יש מציאות שכבר בעודם 'ביד צד' בזמן הגלות מודגשת בעבודתם המעלה שתהיה בגאולה העתידה וכבר מתחילים להודות לה', ועל ידי ההנהגה הזו למטה, נהיה כך גם למעלה, שבאה הגאולה באופן שאפשר לומר "אשר גאלם מיד צר" בלשון עבר, שהגאולה כבר הגיעה[5].
- ארבעה צריכים להודות – מזמור זה בא בהמשך למזמורים העוסקים בגאולת מצרים, ובה אכן היו את כל ארבעת הענינים שבני ישראל גם היו בבית האסורים, גם היו במצב של חולה[6], הם עברו את ים סוף, וגם היו הולכי מדברות[7], ויש את ארבעת הענינים הללו בנפש האדם, חולה – שהנשמה לא מאירה בגוף כפי שהאירה בהיותה למעלה, בית האסורים – הטוב שבנשמה חבוש בגוף שלא נותן לו לעשות כרצונו, הולכי מדבר – הגוף עוסק ב'מקום אשר לא ישב אדם שם', במקום שהאלוקות אינה מאירה, ויורדי הים – שהאדם טרוד ב'מים רבים' של טרדות הפרנסה וצרכי הגוף, וההצלחה מענינים אלו היא כשמצליח לעסוק בעניני עבודת השם על אף כל המונע ומעכב, צריך 'להודות' לה', הודאה שהיא למעלה מטעם ודעת[8]. ובספירות האלוקיות, ים – מים שאין להם סוף, ספירת החכמה שאינה מוגבלת בציור מסויים, חולה – שחסר שער הנו"ן, כנגד בינה, חבוש – המידות של ז"א שנעצרות במיצר הגרון ולא פועלות פעולתם, מדבר – בחינת המלכות, מקום שממנו יכולים לינוק אפילו הקליפות, ולמרות כל הנ"ל עומד במעמד ומצב של הודאה שלמעלה מהבנה והשגה[9].
- רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף – הבעל שם טוב פירש שכאשר יהודי מרגיש שהוא רעב או צמא, אין זה סתם צורך גשמי, אלא זה לבוש שהנשמה 'מתעטפת' בו כיון שברצונה לברר את הניצוצות קדושה שבדבר המאכל או המשקה, וכן בשאר הענינים הגשמיים[10].
- ויזעקו אל השם – כשנמצאים במעמד ומצב קשה כל כך, אזי עצם הזעקה והצעקה ממשיכה את החסד האלוקי שלמעלה, והקב"ה עוזר לאדם בכל הצטרכויותיו[11].
- אסירי עני וברזל – ברזל מורה בדרך כלל על היפך הקדושה[12], אך לעיתים יש מעלה דווקא בירידה למטה כשהיא נעשית בצורה הנכונה, שדווקא כך נעשה בענין ועליה במלכות בתכלית השלימות{{הערה|ד"ה ברוך הגומל הא' התשמ"ה. שבת פרשת ויחי ה'תשנ"ב.
בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערך מורחב – הודו לה' כי טוב (ניגון) |
לקראת יום הולדתו ה-106 של הרבי בי"א ניסן ה'תשס"ח, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון של ר' יוסף גרייזמן על המילים " הודו לה' כי טוב".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ה' עמוד א'
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ מאור עיניים פרשת בשלח.
- ↑ יש מסבירים, שזה מכיוון שאדם במשך השבוע עובר הרבה סכנות, וכשמגיעה השבת, זה הזמן להודות לה' על ניסי כל השבוע (הרב צבי סלושץ, שמעתין 119 בשם הרבי).
- ↑ מהתוועדות הרב אליהו לנדא ועידת המחנכים ה'תשפ"א. נדפס במפי השמועה, ר"ח שבט ה'תשפ"א, עמוד 23.
- ↑ תלמוד בבלי ברכות נד, ב.
- ↑ שיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ו.
- ↑ כמו שמוכח מכך שביציאתם הובטח להם: "כי אני ה' רופאך".
- ↑ שיחת שבת פרשת פנחס ה'תשכ"ו. בנוגע לסדר שהם מופיעים, ראו לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 24 ואילך ורשימות חוברת יא.
- ↑ ד"ה ברוך הגומל הראשון, ה'תשמ"ה.
- ↑ רשימות חוברת יא. וראו שיחת שבת פרשת חוקת בלק ה'תשמ"ב. ד"ה ברוך הגומל השני, ה'תשמ"ה. ד"ה ארבעה צריכין להודות ה'תשמ"ח. ד"ה הודו לה' כי טוב ה'תשמ"ו. שיחת שבת פרשת נשא ה'תשמ"ה. וראו לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 152 ואגרות קודש חלק כ"ו עמוד תפה בנוגע לנסיעה באווירון אם היא נכללת בגדר של 'יורדי הים'.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 295. לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1369. שיחת י' שבט ה'תשי"ד.
- ↑ שיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז, ובדיבור המתחיל 'ברוך הגומל' ה'תשכ"ז סעיף ו'.
- ↑ ובדוגמת המבואר לגבי ראשי התיבות של ברזל שמהפך סדר האמהות, בלהה, רחל, זלפה, לאה, בסדר 'אמה כי תירש גבירתה', שהטפל קודם לעיקר וזהו הסדר דלעומת זה.