תהלים ק"ט

תהלים ק"ט לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱ-לֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ
א: לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱ-לֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ. ב: כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר. ג: וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם. ד: תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה. ה: וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי. ו: הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ. ז: בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה. ח: יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר. ט: יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה. י: וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם. יא: יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ. יב: אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו. יג: יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם. יד: יִזָּכֵר עֲו‍ֹן אֲבֹתָיו אֶל ה' וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח. טו: יִהְיוּ נֶגֶד ה' תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם. טז: יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת. יז: וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ. יח: וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו. יט: תְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ. כ: זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת ה' וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי. כא: וְאַתָּה ה' אֲדֹנָי עֲ‍שֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי. כב: כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. כג: כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה. כד: בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן. כה: וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם. כו: עָזְרֵנִי ה' אֱ-לֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ. כז: וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת אַתָּה ה' עֲשִׂיתָהּ. כח: יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבֹשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח. כט: יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם. ל: אוֹדֶה ה' מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ. לא: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ.

תהלים ק"ט הוא המזמור ה-109 בספר תהילים.

תוכן המזמור ומחברו

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "חיברו דוד בברחו מפני שאול, ובאותו פעם היה לו הרבה שונאים שהיו מדברים רק רע עליו והיו מראין אליו כאילו היו אוהביו לכך היה מקללם במר נפשו".

הביטוי המופיע בפרק הראשון של ספר התניא "ולבי חלל בקרבי", שכוונתו על הצדיק שאין יצר הרע שוכן בלבו כיון שניצח אותו והרג אותו לגמרי - לקוח מפרק זה.

בחסידות

• ואני תפילה - מבואר שבחינת התפילה הולכת על ספירת המלכות שאין לה מגרמה כלום ולכן שואלת ומבקשת, ותיבת 'אני' לא רק שלא מבטאת גאווה או ישות, אלא אדרבה, מסמלת את תכלית הביטול עד שכל ענינה הוא להיות תפילה בלבד, טפילה ומחוברת לקב"ה.
• ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו - בתפילה לא נוגע מה המצב של זה שמתפללים עבורו כיון שההמשכה היא למעלה מסדר ההשתלשלות, ולעומת זאת ברכה נוגע מצבו של מקבל הברכה כיון שענינה הוא ההמשכה בפועל של מה שיש למעלה, ואם ההנהגה חסרה גם הברכה חסרה ואין מהיכן להמשיך ולברך, ולכן כאשר 'לא חפץ בברכה', אזי בדרך ממילא 'ותרחק ממנו'.
• ולבי חלל בקרבי - העבודה שמהפכים את הרע לגמרי ומנצחים אותו באופן מוחלט עד שאין התעסקות כלל עם הרע, נעלית יותר מהעבודה של 'אתכפיא' שנלחמים בו ומנצחים אותו ומתעסקים איתו כל הזמן, אך יש מעלה גם בעבודה של אתכפיא, ואצל דוד היה את שני המעלות דם יחד, שהגיע למעלה של 'לבי חלל בקרבי' שהפך את הרע לטוב, אלא שעשה עבודה זו עצמה באופן של אתכפיא.
• כי יעמוד לימין אביון - מפסוק זה ניתן ללמוד את המעלה של קנה לך חבר, שיהודים מסייעים זה לזה ומחזקים זה את זה בעבודת השם, שפועל יותר ממה שהאדם עושה הסכם עם עצמו מבלי לשתף בכך את החבר וכו'.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – אודה ה' מאוד בפי

לקראת יום הולדתו ה-108 של הרבי בי"א ניסן ה'תש"ע, הלחין ר' יוסף יצחק סילברמן ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים: "אודה ה' מאוד בפי".

לקריאה נוספת

• תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ה' עמוד כ"א

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק