תהלים ק"ג

תהלים ק"ג לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה'
א: לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ. ב: בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו. ג: הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲו‍ֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי. ד: הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים. ה: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי. ו: עֹשֵׂה צְדָקוֹת ה' וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים. ז: יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו. ח: רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד. ט: לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר. י: לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲו‍ֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ. יא: כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו. יב: כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ. יג: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו. יד: כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. טו: אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ. טז: כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. יז: וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים. יח: לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָם. יט: ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. כ: בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. כא: בָּרֲכוּ ה' כָּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. כב: בָּרֲכוּ ה' כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה'.

תהלים ק"ג הוא המזמור ה-103 בספר תהילים.

תוכן המזמור

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור דוד היה אומר כשהיה חולה. וטוב להתפלל על החולה ומכל שכן החולה עצמו בעוד נשמתו בגופו אזי יכול לברך להקדוש ברוך הוא בגופו ונפשו עם הקרביים. עיין ותמצא מרגוע לנפשך".

לפי חלק מהמנהגים, מזמור זה נכלל בנוסח התפילה כשיר של יום ליום הכיפורים, בשל לשונות הכפרה והרחמים המופיעים בו{{הערהלצד תהילים מזמור ק"ל. ראו מסכת סופרים פרק י"ט, הלכה ב', שו"ת רמ"ע מפאנו, סימן כ"ה, וכך מנהג הספרדים בימינו לקרוא ביום הכיפורים בפסוקי דזמרה 10 מזמורי תהלים ו-2 המזמורים האחרונים הם פרקים קג-קג.}}.

בחסידות

• ברכי נפשי – במזמורים קג-קד מופיע 5 פעמים הלשון 'ברכי נפשי' כנגד חמש העולמות, עולמות האין סוף וארבע עולמות – אצילות בריאה יצירה עשיה וכנגד חמש הדרגות בנשמה.
• ברכי נפשי . . עושי דברו . . לשמוע בקול דברו – בני ישראל מכונים במזמור זה בשם 'מלאכים' כי הם שלוחים של הקב"ה, ופועלים בכל ג' הקווים של תפילה ("ברכי נפשי") מצוות ("עושי דברו") ותורה ("קול דברו"), ופעולתם בכל ג' הקווים היא המשכת אלוקות למטה, כפי שרמוז במילה "ברכו", לשון הברכה והמשכה.
• וכל קרבי את שם קדשו – בחסידות מבואר שהמלאכים הם דוגמת הקרביים המבררים את מה שהאדם אוכל, ודוחים את הפסולת, וכך גם המלאכים מבררים את השפע האלוקי שיודע לעולמות שהמובחר שבו יישאר למעלה, ורק הפסולת יורדת למטה לעולם העשיה והיא מקור התענוגים הגשמיים, והתפקיד של בני ישראל הוא לברר את אותה 'פסולת' שגם היא תיכלל בקדושה.
• המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייכי – בפרקי דרבי אליעזר נדרש הפסוק על הנשים שנתנו את תכשיטיהן ובשכר זה יזכו ש'תתחדש כנשר נעורייכי' לעתיד לבוא. ומכך למדים את הכח המיוחד של נשים, שגם בזמן של העלם והסתר שלא ראו את משה רבינו לא חטאו בעגל ולא נגרעה אצלם האמונה, ומכך ניתן ללמוד את גודל מעלתן וכח השפעתן על בני משפחותיהן והסביבה כולה.
• כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו – הדגש בפסוק הוא 'פשעינו' שמורה על עבירות החמורות יותר מסתם חטא ועוון, ואפילו אותם הקב"ה 'מרחיק' מבני ישראל ברוב אהבתו, ויתירה מכך - מזמור זה הוא בגימטריא 'עגל' (103), מה שרומז על חטא העגל, ואפילו אותו הקב"ה 'מרחיק'.
• גיבורי כח עושי דברו – הבעל שם טוב מפרש את הפסוק, שהאדם צריך להיות במדריגה כזו שהדיבור יהיה לו עשיה, כלומר שהדיבור ירד עד לדרגה הכי תחתוני של מעשה בפועל, וזה גם במצוות התלויות בדיבור או במחשבה, היות שהמעשה הוא העיקר

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – ברכי נפשי (פרק ק"ג)

לקראת יום הולדתו ה-102 של הרבי בי"א ניסן ה'תשס"ד, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון של ר' ישראל גרנובטר, אך לפועל ניגנו לצידו גם את הניגון של ר' מנחם מענדל לבקיבקר.

לקריאה נוספת

• תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ד' עמוד קיז

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק