תהלים קי"ז
תהלים קי"ז
הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם |
|---|
|
א: הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. |
תהלים קי"ז הוא המזמור ה-117 בספר תהילים, והוא חלק מתפילת הלל. מזמור זה הוא הקצר ביותר בספר תהילים ובתנ"ך כולו, וכולל 2 פסוקים בלבד.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכותרת המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק נאמר: "מזמור משני פסוקים. רמז על ימות המשיח וישראל בתפארתם. ולכן ההלוי' כולם כי אז כולם יקראו בשם השם".
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הללו את ה' כל גויים – הפסוק נותן טעם, שהגויים ישבחו את ה' "כי גבר עלינו חסדו", והדיוק בכך שלא כתוב 'חסד' סתם אלא 'חסדו', כלומר החסד כפי שהוא אצל הקב"ה, כפי שהוא למעלה מהעולמות, וכך גם המשך הפסוק "ואמת ה'", שלא מדובר על אמת סתם, אלא על האמת כפי שהיא אצל הקב"ה, וכאשר המדריגות הנעלות האלו נמשכות אפילו בידיעת הגויים והאומות, היא פועלת גם בהם שאפילו הם יהללו[1].
- כי גבר עלינו חסדו – יש בפירוש הפסוק שני אופנים, האופן הראשון הוא שעל ידי זה ש'גבר חסדו' של הקב"ה על בני ישראל, זו פועל על האומות שישבחו את הקב"ה, ואילו האופן השני הוא להיפך, שבירור שבעים האומות עד שהם מהללים ומשבחים את ה', פועל גם על ישראל שיהיה 'גבר עלינו חסדו', שנפעלת בהם עליה נוספת[2].
- אמת ה' לעולם – שם הוי', הוא מלשון מהווה, והפירוש של 'אמת הוי' לעולם' היא, שמתגלה בעולם האחדות הפשוטה שמהווה את הבריאה, שלמרות שהעולם נראה מחולק לנבראים ופרטים רבים, למעשה מצד האמת הוא מתהווה מהאחדות הפשוטה ולא יכול לסתור אותה בשום אופן, וכאשר יהודי מתעצם עם הבנה זו, ניתן לו הכח להחדיר הכרה זו גם בכל עניני העולם[3]. ופרט נוסף בזה, שהאמת חודרת בכל פרט ופרט בעולם[4].
- הללו . . שבחוהו . . כל גויים . . כל האומים – הפסוק כופל את הענין בלשונות שונים, כיון שיש ב' בחינות בבירור, האופן הראשון הוא בירור הטוב מהרע, והרע שאינו מצליח להתברר כל ואובד, והאופן השני הוא בירור הרע עצמו, שהוא עצמו עולה ונכלל בחיצוניות ואחורים דקדושה. כנגד אופן הבירור הראשון נאמר 'הללו', מלשון הילה של נר, שהוא ענין של אור וגילוי, שמכוון על עליית הטוב שיש בגויים, ואילוכנגד הבירור השני נאמר 'שבחוהו' שהוא תיקון החיצוניות של האומות בלבד[5].
- שבחוהו כל האומים – המעלה בשבח שמגיע דווקא מצד אומות העולם היא בכך שבזה נשלמת הכוונה העליונה 'להיות לו יתברך דירה בתחתון', בתחתון הכי נמוך דווקא[6].
בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ניגון הללו את ה' כל גוים, הללו את ה' כל גויים (ניגון י"א ניסן תשע"ח) |
בחסידות חב"ד מקובל הניגון על פסוקי המזמור, שלמעשה הינו ניגון שמחה והודאה מניגון חב"די עתיק המופיע בספר הניגונים ניגון קנ"ב (ופעם נוספת בניגון שי"ז על המילים "אשרינו מה טוב חלקנו"), אשר ר' זלמן אבלסקי 'הצמיד אותו' לפסוקי מזמור זה בהלל כאשר עבר לפני העמוד כשליח ציבור במניין התפילה של הרבי ב-770. הניגון זכה לעידודים מיוחדים מהרבי ומאז התפשט והתקבל בכל בתי כנסת חב"ד בעולם כולו.
בנוסף, לקראת יום הולדתו ה-116 של הרבי בי"א ניסן ה'תשע"ח, הולחנו למעלה מחמישים ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים ליובאוויטש את הניגון שהולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג מישיבת תומכי תמימים ווסצ'סטר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ה' עמוד ע"ו
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ ד"ה הללו את הוי' ה'תשל"א.
- ↑ ד"ה הללו את ה' כל גויים (המאמר השני), ה'תשכ"ו.
- ↑ משיחת יחידות כללית כ"ה תשרי ה'תש"נ.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 13.
- ↑ המשך תרס"ו עמוד שצג ואילך. ספר המאמרים תש"ט עמוד 60. ד"ה הללו את ה' כל גויים (השני) ה'תשכ"ו.
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד כג. וראו שיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד, בשבח שהאומות משבחים את בני ישראל על התיישבותם בארץ ישראל כשמרגישים שהנצחון הוא מצד התגברות חסד ה' ולא מצד 'כוחי ועוצם ידי'.