תהלים קכ"ו

פסוקי המזמור: תהילים קכ"ה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. ג הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. ד שׁוּבָה ה' אֶת (שבותנו) [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

תהלים קכ"ו הוא המזמור ה-126 בספר תהלים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת ה-קכ"ו ביום ההולדת ה-125, ועד ליום ההולדת ה-126.

תוכן המזמור

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "ידבר על העתיד ומדמה הגלות כמו אדם שזורע בארץ יבשה בוכה ומתחנן להקב"ה שימטיר עליה שלא יפסיד הזרע ואם יזכה לקצור הוא נותן הודאה להקב"ה".

בתפילה

בימים שאין אומרים תחנון, אומרים מזמור זה כהקדמה לברכת המזון לפני מים אחרונים.

בחסידות

• שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים - החלום מרכיב ומאחד שני דברים הפכיים. והיינו מפני כי בשינה נסתלק מוח השכל המבחין ולא נשאר רק כח המדמה.
• אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה - אמר אחד מתלמידי הרה"צ מלובלין "אז בביאת המשיח, במהרה בימינו, יאמרו בגויים ישאלו הגויים, הגדיל ה' לעשות עם אלה – מה זה שהגדיל ה' לעשות עם ישראל שהם במדריגה גדולה כל כך. וישיבו אותם ישראל: הגדיל ה' לעשות עמנו – מה שהגדיל לעשות עמנו, הוא מפני שהיינו שמחים - על כל הבא עלינו".
• הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים - מפני ריבוי החסדים שהגדיל ה' לעשות עמנו, צריכים אנו להיות כמידת יעקב, להשפיל את רוח והלב.
• שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב - לשון "שובה" יש בו שני פירושים. א'. כמשמעו - שובה את עצמך. ב'. כמו "שובה ה׳ את שביתנו" שהוא פועל יוצא.
• הזרעים בדמעה ברנה יקצרו. הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו - בני ישראל נמשלו לתבואה שנזרעה בארץ גשמית ותכלית הזריעה היא בשביל הצמיחה העתידית. על דרך זה נשמות ישראל ירדו לעולם הזה הגשמי, בשביל שאחר כך היא תתעלה במדריגה גבוה יותר באין ערוך. אך התבואה צומחת לא מהחיטה שנזרעת באדמה, אלא מהרקיבון והביטול לכח הצומח שבארץ, וזה מעורר את כח הצומח להצמיח. עד דרך זה נשמות ישראל בעולם הזה צריכים להיות בביטול וקבלת עול, ורק ככה תהיה עליית וצמיחת הנשמה שלא בערך כלל למדריגתה הקודמת. וכמו ששמחה זה חלק מתהליך הצמיחה שהחל מעניין הריקבון, על דרך זה השמחה בעקבות העליה, היא לא בגלל הירידה, אלא בגלל העליה גופא.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק
• יהל אור - פרק קכ"ו