תהלים צ"ג

תהילים צ"ג ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ
א: ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. ב: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה. ג: נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה', נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם. ד: מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. ה: עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, ה' לְאֹרֶךְ יָמִים.

תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ג ביום ההולדת ה-92, ועד ליום ההולדת ה-93.

תוכן המזמור ומחברו

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על ימות המשיח, באותו פעם ילבש הקב"ה גיאות, ומה יתגאה לפניו אדם כמו שעשה נבוכדנצר ופרעה וסנחריב".

מזמור זה נכלל בנוסח התפילה ונאמר כשיר של יום של יום ששי. והוא נאמר אף בשבת קודש הן בליל שבת לאחר לכה דודי, והן בשחרית של שבת לאחר ברוך שאמר.

מדרש רבה לפרשת בשלח קושר את המזמור לשירת הים, ובמקום אחר מקשרים זאת עם בריאת האדם והשלמת המלאכה בבריאת העולם ביום השישי למעשה בראשית, שאדם הראשון קרא 'ה' מלך גאות לבש', ולזכר זה נקבע המזמור הזה להיאמר ביום שישי כשיר של יום.

בחסידות

• ה' מלך גאות לבש – יש את ענין המלוכה העצמית, שהיא שייכת גם בלא הנבראים, ו'גאות לבש' היא הוספה, שהמלכות של הקב"ה נמשכת בפועל על הנבראים, וכשאומרים מזמור זה בראש השנה, ממשיכים את ב' הבחינות במלכות ה', לא רק המלוכה השייכת לנבראים, אלא גם את המלוכה העצמית. ובפרטיות, יש כאן ג' בחינות, ענין המלוכה מצד המלך, ענין ה'גאות' שבאה על ידי השבח של הנבראים שמשבחים אותו, ושכל זה לגביו אינו אלא 'לבוש' לצורך הזולת ולעצמו אינו צריך לכל זה, ובראש השנה בני ישראל ממשיכים את כל ג' הבחינות מחדש, ובזכות זה הקב"ה משפיע גם להם בעבודתם במידה כנגד מידה בכל ג' ענינים אלו.
• גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר – הפסוק מונה שני סוגי לבוש, הלבוש הראשון הוא לבוש מלכות, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת 'עוז', והסדר הוא שקודם מגיעים ללבוש החיצוני, ורק על ידי זה מתעלים ומגיעים גם ללבוש הפנימי.
• לבש ה' עוז התאזר – תיבת 'התאזר' היא בגימטריא תרי"ג, והרמז בכך הוא שדברי התורה שמעמידים את האדם (דוגמת החגורה שחוגרת את המתניים שמעמידות את האדם) צריכים כל הזמן חיזוק, ועיקר ההדגשה הוא על הלכות התורה יותר מאשר על קיום המצוות.
• אדיר במרום ה' – חז"ל דורשים פסוק זה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ אדר, והטעם ששמו יוצא למרחוק והשדה נקראת על שמו, וברוחניות הפירוש הוא שאדם צריך ליטוע עוגן חזק ותקיף בעבודתו שיחדור בו כל כך עד שישפיע על כל עבודתו ועל כל סביבתו. וענין זה קשור במיוחד עם חודש אדר.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – נכון כסאך מאז (ניגון)

לקראת יום הולדתו ה-92 של הרבי בי"א ניסן תשנ"ד, הלחינה קבוצת בחורים מישיבת תומכי תמימים מוריסטון ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים: "נכון כסאך מאז מעולם אתה", וצירפו לניגון לראשונה את הכרזת הקודש יחי אדוננו.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק