תהלים פ"א

תהילים פ"א לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף
א: לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף. ב: הַרְנִינוּ לֵא-לֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. ג: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. ד: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. ה: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב. ו: עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. ז: הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה. ח: בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה. ט: שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי. י: לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר. יא: אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ. יב: וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי. יג: וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם. יד: לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ. טו: כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי. טז: מְשַׂנְאֵי ה' יְכַחֲשׁוּ לוֹ וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם. יז: וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ.

תהילים פ"א הוא המזמור ה-81 בספר תהילים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"א ביום ההולדת ה-80, ועד ליום ההולדת ה-81.

תוכן המזמור ומחברו

מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו, והוא כולל הודיה לה' על ניסים שנעשו לישראל.

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור אמרו בבית המקדש בראש השנה, שנעשה בזה היום כמה ניסים לישראל".

מזמור זה נכלל בנוסח התפילה כשיר של יום של יום חמישי.

בחסידות

• הרנינו לאלוקים עוזנו – ממדרשי חז"ל עולה שהמזמור קשור עם ראש השנה שאז פסק השיעבוד במצרים, אף שהגאולה בפועל היתה בניסן, וההוראה שיש ללמוד מכך היא שגם לפני שיהודי מסיים את העבודה בפועל, צריך כבר להתמלא בשמחה על ההצלחה שכבר הצליח ועל עצם הזכות לעסוק במילוי השליחות, וזה מטכסיסי המלחמה, לצאת במארש ניצחון עוד לפני שרואים את הניצחון בפועל והשמחה עצמה מביאה את הניצחון.
• כינור נעים עם נבל – ה'כינור' רומז לתפארת, 'נעים' לחסד, ו'נבל' לגבורה, ואף שיש מקומות שמבואר שהנבל גם הוא כנגד ספירת התפארת, היא מכיון שבספירת התפארת עצמה יש שני ענינים, כפי שהיא כלולה מחסד וגבורה, וכפי שהיא ענין וציור בפני עצמה, ולכן כאשר מדובר על תפארת כפי שהוא כוללת חסד וגבורה אזי גם הנבל נכלל בספירת התפארת, וההוראה מכך שעבודת האדם בכל ג' העמודים שכנגד ג' הספירות, צריכים להיות מתוך שמחה ותענוג.
• תקעו בחודש שופר – הלשון אינה 'תקעו שופר – בחודש' או 'תקעו בחודש בשופר', אלא תקעו בחודש, כיון שכוונת הפסוק לומר שהעבודה של התקיעה המורה על עבודת קבלת עול שבראש השנה, צריכה להיות 'בחודש', מלשון התחדשות', ו'שופר' מלשון שיפור ותענוג, ולתהחדש בעבודת השם למעלה מהרגילות (מכיון שכאשר יהודי הוא בבחינת "חוק" אזי כהמשך הפסוק, מעורר על עצמו בחינת דין, "משפט לאלוקי יעקב").
• עדות ביהוסף שמו – חז"ל מספרים כי בערב ראש השנה לקחו את יוסף מהבור וגילחו אותו והחליפו שמלותיו, ובפנימיות הדברים רומזת בכך התורה את הפעולה של המשכת האלוקות מחדש בעולמות, שיוסף לעומת האחים הוא היחיד שירד להתעסק עם העולם, אך לצורך הירידה מוכרח להיות צמצום, וזהו שיוסף גילח שערותיו, שאין זה שינוי בו עצמו, אלא בחינת 'צמצום' של השערות, ולאחר מכן 'ויחלף שמלותיו' שמתלבש בלבושי המלכות.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – הרנינו לאלוקים עוזנו, הרנינו לאלוקים עוזנו (ריבקין)

החל משנת תש"ל, התאימו חסידים פסוקים מהפרק האישי החדש שהחל הרבי לומר בי"א ניסן, לניגון חב"די קיים, אותו שרו לאורך השנה לפני הרבי בהתוועדויות, ובכניסתו של הרבי לתפילות וכדומה.

לקראת חגיגות יובל ה-80 ליום הולדתו של הרביבי"א ניסן תשמ"ב, החלה יוזמה של חסידים להלחין ניגון חדש, כאשר בין החסידים שנענו ליוזמה היה הבעל מנגן החסידי ר' אליהו לייב ריבקין, ולצדו ר' פייטל לוין שהניגון שחיבר התקבל לבסוף וניגנו אותו לפני הרבי לאורך אותה שנה והוא הפך לחלק מהרפרטואר של ניגוני חב"ד המוכרים.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק