תהלים מ"ט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים מ"ט
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים

א: לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.
ב: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד.
ג: גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן.
ד: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת.
ה: אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי.
ו: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲו‍ֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי.
ז: הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ.
ח: אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹקִים כָּפְרוֹ.
ט: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם.
י: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת.
יא: כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם.
יב: קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת.
יג: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
יד: זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה.
טו: כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ.
טז: אַךְ אֱלֹקִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה.
יז: אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ.
יח: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ.
יט: כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ.
כ: תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר.
כא: אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.

תהלים מ"ט הוא המזמור הארבעים ותשעה בספר תהלים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים, והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה הארבעים ותשע ביום ההולדת ה-48, ועד ליום ההולדת ה-49.

לפי מנהג חב"ד, אומרים מזמור זה בבית האבל אחרי תפילת שחרית.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב על מזמור זה: "מוסר רב והתעוררות על כל העולם על עשיר עני ואביון, ומוכיח על עבירות שאין אדם סובר שהם עבירו לרוב רגילותו ומרשיעים את האדם ליום הדין, בפרטות העשירים שאין להם בטחון בהקב"ה רק על ממונם".

מזמור זה הוא תוכחה לכל מי שבוטח בכספו ועושרו, ומעורר את האדם שלא יחשיב את עניני עולם הזה, כי העיקר הוא העולם הבא, הנצחי.

אמירתו בבית האבל[עריכה | עריכת קוד מקור]

נהגו לומר מזמור זה בבית האבל בסיום תפילת שחרית, כפי שמוזכר בבאר הגולה[1]:

וראיתי פה לק"ק ספרדים מנהגים אחרים בענין התפלה וההשכבה ומנהג המנחמים, ואומרים שם בערב ובבוקר אחר התפלה מזמור מ"ט בתהלים וצדוק הדין, וגם המה מנהג עתיקין וותיקין

בנוגע לפרטי המנהג כיצד בדיוק לומר את המזמור אחרי התפילה והאם לומר עליו קדיש בנפרד, ישנו פולמוס בין רבני חב"ד[2].

ביאורי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עוון עקבי יסובני - דוד התיירא מכך שהוא יחשיב את העבירות ה'קלות' שאדם דש בעקביו כאילו הם פחות חמורות מעבירות אחרות, כי לאמיתו של דבר מצד ההתקשרות וההתחברות עם הקב"ה, כל החשבונות לא נוגעים, וכאשר אדם מתקשר לקב"ה באופן זה, נוהגים עמו גם מלמעלה מידה כנגד מידה, ומשפיעים לו כל הצטרכויותיו בלי חשבונות[3], וכמו שבגשמיות כשאדם נכשל באבן קטנה ברגלו, זה יכול להפיל ולפצוע גם את ראשו, כך גם ברוחניות, אפילו עוון קטן יכול להחשיך את אור הנשמה ולגרום לאדם נפילה גדולה[4].
  • קראו בשמותם עלי אדמות - הפסוק מונה זאת כשבח ומעלה, שהענין של בנין שיהיה לאדם לזיכרון יכול להיחשב לו גם כמעלה[5].
  • אדם ביקר בל ילין - 'יקר' הוא בחינה נעלית ביותר עד כדי כך שאדם הראשון לא יכל לקבל אותה ('אדם . . בל ילין'), ועם זאת, במגילת אסתר מסופר שלכל היהודים היתה בחינה זו, שזכו לה על ידי המסירות נפש שלהם ("ליהודים היתה . . ויקר"), ועל דרך זה התפילין נקראים בשם 'יקר' כי על ידי העבודה של שיעבוד הלב והמוח, ממשיכים בחינת נעלית זו שתהיה בהתיישבות אפילו בימי החול הרגילים[6].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך יורה דעה שצג.
  2. ראו לדוגמא: עת אמירת מזמור מ"ט בבית האבל - הרב לוי יצחק ראסקין, התקשרות גליון 789, הערות וביאורים אהלי תורה.
  3. לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 89.
  4. לקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד.
  5. לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 7.
  6. ד"ה ליהודים היתה אור תשט"ז.