תהלים מ"ז

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים מ"ז
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף

א: לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.
ב: כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵ-אלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה.
ג: כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ.
ד: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ.
ה: יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה.
ו: עָלָה אֱ-לֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר.
ז: זַמְּרוּ אֱ-לֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ.
ח: כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱ-לֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל.
ט: מָלַךְ אֱ-לֹהִים עַל גּוֹיִם אֱ-לֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ.
י: נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵא-לֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה.

תהלים מ"ז הוא המזמור הארבעים ושבעה בספר תהלים, הפותח במילים: למנצח לבני קורח מזמור כל העמים תקעו כף, והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה.

את מזמור זה נוהגים לומר 7 פעמים לפני תקיעת שופר בתפילת ראש השנה.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה הארבעים ושבע ביום ההולדת ה-46, ועד ליום ההולדת ה-47.

תוכן המזמור[עריכה]

בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב על מזמור זה: "בו מבואר שלא יהיה עוד מלחמה אחר מלחמת גוג ומגוג, והקדוש ברוך הוא יתן לנו התשועה ונזכה לעלות לרגל אמן". מזמור זה הוא המשך ישיר למזמור מ"ו שעוסק במלחמת גוג ומגוג עצמה.

את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים, על פי הפזמון החוזר בסיום שני החלקים:

  • הבעת בטחון בקב"ה שאין לנו מה לפחד מהסערות המתרחשות בעולם בזמן מלחמת גוג ומגוג (פסוקים א-ח).
  • מעלותיה של כנסת ישראל (פסוקים כד-כח).

המנהג הנפוץ[1] הוא לקרוא את המזמור שבע פעמים לפני תקיעת שופר, כשהטעם הפשוט הוא הפסוק "עלה אלוקים בתרועה הוי' בקול שופר", כדרשת חז"ל[2] שעל ידי תקיעת שופר הקב"ה עומד מכסא דין ("עלה אלוקים", וכידוע ששם אלוקים הוא השם של מידת הדין) ויושב על כסא רחמים (כהמשך הפסוק שמשנה ל"הוי' בקול שופר", ששם הוי' הוא מידת הרחמים).

ובחסידות מבואר שהטעם שאומרים את כל המזמור ולא רק פסוק זה, כיון שבערב ראש השנה מסתלקת החיות שבעולמות, ומה שמאיר בעולם הוא רק חיצוניות המלכות, ועל ידי העבודה של קבלת המלכות, בני ישראל מעוררים את פנימיות הרצון במלוכה, ורצון זה הוא מנקודת הבחירה שאינה מצד מעלתם של ישראל, אלא מצד הקשר העצמי שלהם עם הקב"ה, כמו שמרומז בלשון הפסוק "יבחר לנו"[3].

במזמור זה רמזים רבים הקשורים לתקיעת שופר, ובהם:

  • "תקעו כף" בגימטריא מאה, רמז לכך שבראש השנה המנהג הוא לתקוע 100 'קולות' בשופר.
  • אומרים את המזמור 7 פעמים. ויש בו 7 פעמים שם "אלוקים"[4], כדי למתק את הגבורות של שם אלוקים[5].

מראש השנה תשי"ב ואילך[6], החל הרבי לומר את הפסוקים של המזמור כבעל תוקע בנעימה מיוחדת.

ביאורי החסידות[עריכה]

  • יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב - מלבד הפירוש הפשוט שהקב"ה יחזיר לנו את ה'נחלה' של בית המקדש, מבואר בחסידות שההדגשה 'גאון יעקב' רומזת לכך שהכוונה בפסוק היא גם לעבודת השם מתוך תמימות, באופן של 'עקב' שאין לה הרגשה ומעלה, והיא זו שמביאה לגילוי ה'נחלה' האישית של כל אחד, נקודת היהדות שבנקודת הלב, ועל ידי שכל אחד בונה את בית המקשד הפרטי שלו, הוא מזרז את בניית בית המקדש הכללי בגאולה[3].



ראו גם[עריכה]

הכנות לתקיעות (מנהגים)


קישורים חיצוניים[עריכה]


מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. סידור רבי יעקב עמדין, וכן מנהג חב"ד.
  2. מסכת סופרים, פרק יט הלכה ב'.
  3. 3.0 3.1 ד"ה יבחר לנו את נחלתנו תשכ"ג.
  4. מלבד פעם נוספת שכתוב 'עם אלוקי אברהם'.
  5. סדור ר' יעקב עמדין.
  6. הראשון לאחר קבלת הנשיאות של הרבי.