תהלים ע"ד

תהלים ע"ד מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱ-לֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח
א: מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱ-לֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ. ב: זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ. ג: הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ. ד: שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת. ה: יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת. ו: (ועת) וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן. ז: שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ. ח: אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ. ט: אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה. י: עַד מָתַי אֱ-לֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח. יא: לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב (חוקך) חֵיקְךָ כַלֵּה. יב: וֵא-לֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יג: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. יד: אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים. טו: אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן. טז: לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ. יז: אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם. יח: זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף ה' וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ. יט: אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח. כ: הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס. כא: אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ. כב: קוּמָה אֱ-לֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי נָבָל כָּל הַיּוֹם. כג: אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד.

תהלים ע"ד הוא המזמור ה-74 בספר תהלים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ד ביום ההולדת ה-73, ועד ליום ההולדת ה-74.

מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו, והוא כולל קינה על חורבן בית המקדש ואריכות הגלות ותפילות ונחמות על הגאולה.

תוכן המזמור ומחברו

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "המשורר מאונן ומקונן היאך שרפו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות. פלשתים החריבו שילה, ונבוכדנצר החריב בית ראשון, וכל כך זמן שאנו בגלות לא ראינו אותות הגאולה ומתי יהיה הגאולה. עיין ותמצא קינות ונחמות".

בחסידות

• זכור עדתך קנית קדם – חז"ל דורשים מהפסוק הזה, שבני ישראל קדמו לבריאת העולם, וזה הקשר להמשך הפסוק "גאלת שבט נחלתך", שמצד החביבות שלהם וההמשכה מקדמונו של עולם – נפעלת הגאולה, ועל ידי שמזכירים את מעלתם של ישראל ונקודם 'ציון' שלהם, פועלים את הזיכרון של מעלת ישראל גם מצד הקב"ה, והגילוי של הגאולה.
• אותותינו לא ראינו – גם בזמן הגלות יש ניסים ואותות, אבל אנו לא רואים אותם, או מפני שלא רואים אותם לגמרי, או מפני שמדמים שהם טבע מצד ההתלבשות שלהם בלבושי הטבע, וההעלם והסתר הזה נובע מצד מעשי האדם, וכשיהודי מעורר את נקודת היהדות ועובד את השם מתוך מסירות נפש, זוכה לראות בגלוי את הנס האלוקי. הסתר זה מצד שורשו הוא נעלה ביותר, והביטול שלו הוא על ידי זה שמגלים את עניינה האמיתי של הגלות, ובפרט על ידי עבודה באופן של מסירות נפש. אותות אלו הם גם מלשון סימנים ובפרטיות אות של עליה מלמעלה למטה ואות של המשכה מלמטה למעלה, וגם מלשון אותיות, אותיות התורה והתפילה שמביאות וממשיכות אור אין סוף ברוך הוא, ובהם עצמם גם יש ב' ענינים, אותיות התורה שענינים המשכה, ואותיות התפילה שענינם העלאה.
• עד מתי אלוקים יחרף צר – הלשון עד מתי אינה לשון של תפילה, אלא של תביעה וטענה, והטענה היא: א) שבכך שהגלות נמשכת, יש בזה ענין של חילול השם, ב) מצד רחמי אב על בנים, ובפרט הקב"ה שהרחמים שלו הם בלתי מוגבלים, ג) מצד ההתחייבות של הקב"ה בדיני חופה וקידושין, שקידש את בני ישראל וההתחייבות של הבעל לאשה הוא להיות עמה בגלוי, ד) מצד החיוב של בעל הבית לפועלים, ה) מצד הדאגה של הקב"ה אפילו לבריות הכי פשוטות, ורחמיו על כל מעשיו, ו) מצד דברי הגמרא 'כלו כל הקיצין', והתורה עצמה מלמדת כי בני ישראל צריכים לרצות ולדרוש ולתבוע.
• פועל ישועות בקרב הארץ – ישועה מורה על המשכה נעלית, מבחינת ש"ע נהורין, אך כדי להמשיך זאת באופן של 'פועל', בעולם המעשה בפועל, ממש, צריך להיות דווקא 'בקרב הארץ', כיון שדוקא בפעולה בגשמיות, עם היהודי השני היכן שהוא נמצא ובמצב שהוא נמצא, אפשר להוציא אותו ולהעלות אותו.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – ואלקים מלכי מקדם

לכבוד יום הולדתו השבעים ושלוש של הרבי בי"א ניסן ה'תשל"ה, הותאם ניגון שמח על המילים בפסוק "וֵאלֹקִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם" מתוך פרקו האישי החדש של הרבי,. הניגון במקורו הוא ניגון ריקוד שהולחן על ידי חסידי חב"ד בניקולייב, עיר הולדתו של הרבי, ומופיע בספר הניגונים כניגון קנ"א.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק