תהלים פ"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים פ"ד
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית

א: לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.

ב: מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת.

ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵ-ל חָי.

ד: גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵא-לֹהָי.

ה: אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.

ו: אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם.

ז: עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה.

ח: יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱ-לֹהִים בְּצִיּוֹן.

ט: ה' אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.

י: מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱ-לֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.

יא: כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱ-לֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע.

יב: כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱ-לֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים.

יג: ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ.

תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבניו של קורח.

המזמור עוסק בשבח לעולים לרגל לבית המקדש, ובתחינה לבנייתו מחדש.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ד ביום ההולדת ה-83, ועד ליום ההולדת ה-84.

תוכן המזמור[עריכה]

המזמור מיוחס לבני קורח שאמרו אותו בנבואה על הגלות הארוכה, והתשוקה לבניין בית המקדש.

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "בו מבואר תפילות ובקשות, והמשורר מאונן במר נפש ממעמקי הלב על חורבן המקדש וכמה ברכות והבטחות שיהיה בבניינו, ואשרי לגבר שיבטח שיבנה ואינו מייאש עצמו לאורך הגלות".

על פי ביאורו של המלבי"ם, המזמור מתחלק לשלושה חלקים (כשהסימן לחלוקה ביניהם הוא הסיומת 'סלה'):

  • החלק ההראשון מבאר את התשוקה וכלות הנפש להגיע להסתופף בחצרות השם.
  • החלק השני מבאר שגם במצב שאין אפשרות לעלות בפועל לבית המקדש, אשרי מי שיש לו בטחון ואמונה חזקה ואינו מתייאש מהגלות ומצפה לגאולה
  • החלק השלישי כולל בקשה מהקב"ה לבנות את בית המקדש ולכונן את מלכות בית דוד.

בתפילה[עריכה]

המזמור כולו לא נאמר כיחידה שלימה באף תפילה, אך שני פסוקים ממנו משולבים בתפילות רבות:

פסוק ה', 'אשרי יושבי', מצורף כפתיח למזמור קמ"ה הנאמר שלוש פעמיים בכל יום (פעמיים בתפילת שחרית, ופעם אחת בתחילת תפילת מנחה), וכן כפתיח לסליחות, והפך כמעט לשם לוואי של מזמור זה[1].

בדומה לכך פסוק י"ג החותם את המזמור, נאמר פעמים רבות בתפילה[2], זאת בהתאם לדברי הירושלמי על הפסוק: "לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך"[3].

בחסידות[עריכה]

  • אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה - מילים אלו יוצרות נוטריקון של האותיות אבי"ע י"ס, ראשי תיבות של שמות ארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, ו-י' (10) הספירות שבכל אחד מהעולמות.
  • מה ידידות משכנותיך - 'ידידות' היא התקשרות אהבה עזה בפנימיות, ולכן אברהם נקרא 'ידיד השם', ועיקר האהבה של הקב"ה לבני ישראל מתגלה ב'משכנותיך', במשכן ובבית המקדש דווקא[4].
  • כלתה נפשי . . ליבי ובשרי ירננו - כנסת ישראל נקראת 'כלה' על שם כלות הנפש שלה לאלוקות, אך אצל מי שחטא ופגם, התשוקה לאלוקות לא מורגשת והנשמה שלו היא כעין 'חיגרת' ו'סומא', והדרך היחידה שלה לעורר את ההשתוקקות לאלוקות היא על ידי התבוננות בבחינת 'א-ל חי', עצמותו יתברך כפי שהיא למעלה מהעולמות[5].
  • כי שמש ומגן ה' אלוקים - שם הוי' מורה על ההתגלות האלוקית הבלתי מוגבלת, שכדי שהיא תרד ותאיר בעולם היא צריכה את ה'נרתיק' שיגן מהאור הגדול שלה, בדוגמת אור השמש שאינו יכול להאיר בעולם כפי שהוא וצריך מגן כדי שהנבראים יוכלו להינות מטובו[6].

בניגוני חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ילכו מחיל אל חיל

בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי לקראת י"א ניסן תשמ"ה הלחין הרב שלום ברוכשטט לכבוד יום הולדת ה-83 של הרבי ניגון על המילים "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן. מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹקִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ"[7].

באותה שנה הלחינו מספר בעלי מנגנים ניגון, כשכל אחד ניסה ללמד את הבחורים את הניגון שלו, וכאשר הרבי נכנס לתפילה שרר בלבול וחוסר סדר כיון שכל קבוצת בחורים ניגנה ניגון אחר, וכשהרבי הבחין בזלמן בנו הקטן של ר' שלום ברוכשטט שמנגן את הניגון של אביו, החל לעודד את הילד, וכל הקהל הצטרף אליו וכך הפך הניגון שלו לניגון שנבחר על ידי הרבי.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הטעם להוספת הפסוק למזמור מובא ברא"ש (ברכות א, ו) שמפאת חשיבותו של המזמור המהווה כעין תפילה בפני עצמו, ומכיון שאדם צריך לשהות לפני תפילתו שעה קלה, הוסיפו שני פסוקים שיהוו מעין הכנה למזמור עצמו.
  2. בפסוקי דזמרה, בקדושה דסדרא, בסליחות, בפיטום הקטורת ובהבדלה של מוצאי שבת ויום טוב
  3. תלמוד ירושלמי ברכות ה, א.
  4. ]https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/2/1/index.htm תורת שמואל תרל"א חלק א' עמוד שלט].
  5. שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז.
  6. תורה אור דיבור המתחיל 'ואתה תצוה', ובמקומות רבים.
  7. תהלים פד, ח; י
מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ