גבעת שאול

שכונת גבעת שאול

גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונות קריית משה והר נוף. כיום מתגוררים בשכונה כ-10,000 תושבים, מרביתם נמנים על הציבור החרדי והציבור הדתי-לאומי. בשכונה קיימת קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות.

היסטוריה

לראשונה התיישבו בשכונה יהודים בשנת תרס"ח, לאחר שמספר עסקנים ירושלמים החליטו על הקמת שכונה חדשה ליהודים עניים, שבחצר הבתים יהיה מגרש חקלאי קטן שיעזור לפרנסתם. בהיות השכונה שכונת ספר, נמנעו יהודים רבים בקניית מגרשים במקום, והתושבים שהתיישבו היו מועטים, בעיקר מעולי תימן שמצבם הכלכלי לא אפשר להם לרכוש נחלה בשכונות אחרות.

קרקעות השכונה נרכשו מידי תושבי הכפר הערבי 'דיר יאסין' (שלאחר מכן נהפך לשכונת הר נוף). שם השכונה נקרא על שם הרב יעקב שאול אלישר, הראשון לציון, שאחד מבניו היה ממייסדי השכונה. נימוק נוסף לשם השכונה, כיון שבמרומה של השכונה החדשה ניתן לצפות ל'תל אל פול', גבעת שאול המקראית, בירתו של שאול המלך (כיום באזור הסמוך לשכונת פסגת זאב).

במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות בתוככי השכונה בין הטורקים לבריטים, דבר שגרם לתושבי השכונה להימלט. השכונה נחרבה, ובסיום המלחמה בניצחון הבריטים, שילמו הבריטים פיצויים לתושבי השכונה, והיא הוקמה מחדש בשנת תר"פ.

בתחילת העשור הבא (לאחר שנת תר"פ) החלה בניית שכונה יהודית חדשה, קריית משה, מה שהאיץ את התפתחות השכונה.

למרות רצף השכונות היהודיות וסמיכותם לירושלים, הם לא נכללו בתחומה של העיר והתקיימו במעמד עצמאי. רק לאחר מלחמת העצמאות אחרי שכוחות אצ"ל ולח"י כבשו את הכפר הערבי הסמוך, סופחה השכונה לירושלים.

אזור תעשייה

עם התפתחות התעשייה נבנו בשכונה מבני תעשייה, מוסכים ובניני משרדים. בין המבנים הנמצאים באזור התעשייה נמצא בית הדין לגיור של הרבנות הראשית ואולמי גוטניק. ברכס המערבי של אזור התעשייה שוכן בית הקברות הר המנוחות.

באזור התעשייה פועל בית חב"ד בהנהלת השליח ר' משה קטן.

קהילת חב"ד

קהילת חב"ד בשכונה מונה עשרות משפחות, עם בית כנסת חב"ד,

בית הכנסת

בראשית דרכה של קהילת חב"ד בשכונה, התפללו החסידים בבית הכנסת חב"ד בשכונה הסמוכה, הר נוף. עם התפתחות הקהילה נפתח בית כנסת נוסף לתושבי השכונה בגבעת שאול, שמשמש עשרות מתפללים נוספים שלא נמנים על חסידי חב"ד. בבית הכנסת מתפללים מידי שבת קרוב ל-100 איש. את בית הכנסת פתח הגבאי ר' צבי לוינזון.

בתחילת חודש אב תשמ"ו חולל בית הכנסת בידי בני בליעל כולל קריעת ספרי התורה שבו. הרבי כתב בהקשר למאורע זה מענה ארוך ומפורט בקשר להתנהגות הנדרשת בעקבות המאורע:

כמובן לכל לראש – כל שצריך לעשות כעל פי שולחן ערוך ומנהגי ישראל – בכיוצא בזה היה לא תהיה ולכן צריך להיות שאלת רבני ירושלים תבנה ותכונן (הבקיאים גם במנהגים הנ"ל), כל הדרוש בנוגע להעיריה, המשטרה, בטוח וכו'. ועוד ועיקר – להשתדל ככל האפשרי

1) שביום ההלויה יתחילו לכתוב ספר תורה בבית הכנסת (מה טוב בסמיכות ממש למקום ארון הקודש – על כל פנים ההתחלה), וכן

2) ללמוד כתת תנוקות של בין רבן שם – בשעות הרגילות ללימוד זה בירושלים תבנה ותכונן, ועל מנת להמשיך עד לאחר ל' יום (בימים שלומדים כיו"ב בירושלים – מה שאין כן בשבת קודש וכו')

3) יתפללו שם בכל יום – על כל פנים פעם אחת ביום – עד לאחרי החגים הבאים עלינו לטובה.

4) יביאו לשם ספרי קודש על כל פנים במספר קצת יותר ממספר אלה שחסרו ע"י המאורע,

5) להוסיף קופסאות-צדקה בבית הכנסת, נוסף על

6) יסוד קרן גמ"ח בהבית כנסתומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום.

7) להשתדל שבשבת קודש זה יתפללו שם גם באי כח עוד ביהכנ"ס שבירושלים תבנה ותכונן

8) להוסיף בשיעורי שבת קודש זה שבבית הכנסת

9) סעודה הג' ובאמירת דא"ח. באם רגיל בלאו הכי – הוספה בזה

10) תקותי על פי מאמר רז"ל יגעת ומצאת – שימצאו אדם העורך ברית מילה בשבת קודש זה וישכנעוהו לעשותו בבית הכנסת וישתתף הבית הכנסת בהוצאות הסעודה. והשם יגדור פרצות כו', ומתאים לשבת קודש חזון במיוחד: תחזנה עינינו "בשובך לציון ברחמים" במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון. ההוצאות דכל הנ"ל – כל החסר יושלח מכאן בעזרת השם יתברך

— מצילום הכתב יד קודש - ליקוט מענות קודש תשמ"ו ע' 115 - 116

.

לאור זאת בז' מנחם אב התקיים ברחבה שלפני בית הכנסת מעמד תפילה והתעוררות בקשר למאורע בו נכחו כרבבת אנשים בראשות הרבנים הראשיים הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, נציגות מהעדה החרדית, ראש ישיבת גור הרב פנחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור ה"פני מנחם"), אישי ציבור וחברי כנסת. בסיום המעמד יצאה הלוויה בה הובלו קרעי הספר תורה להר המנוחות ונטמנו שם. בתום ההלוויה חזרו האלפים לבית הכנסת שם התקיימה התחלת כתיבת הספר תורה החדש כהוראת הרבי.

בשנת תשס"ט התקיים מעמד הכנסת ספר תורה לבית הכנסת, בהשתתפות מאות אנשים, רבנים ואדמו"רים שונים.

בשנת תשע"ג, בשעות הצהריים של שבת פרשת נשא פרצה שריפה גדולה בבית הכנסת בעקבות קצר חשמלי בשעון שבת, בזמן שבית הכנסת היה מלא בעשרות הורים וילדים במסגרת "אבות ובנים". בנסים גדולים הצליחו כבאי האש להציל את ספרי התורה מבלי שיגרם להם נזק ממשי, אך בית הכנסת עצמו נשרף לחלוטין.

מוסדות בשכונה

כולל

בשנת תשס"ז נפתח בבית הכנסת כולל ללימוד נגלה וחסידות. הכולל מיועד עבור אברכים מחסידויות שונות, והלימודים משלבים בין לימוד תורת הנגלה לתורת החסידות. הכולל מנוהל בהכוונת ראש כולל צמח צדק הרב חיים שלום דייטש.

נשמתא דאורייתא

השלט הנמצא על מרכז "נשמתא דאורייתא"

בשנת תשס"ח הוקם על גבול השכונות הסמוכות הר נוף וקריית משה מרכז "נשמתא דאורייתא", המופעל על ידי תורת חב"ד לבני הישיבות. את המקום הפעיל בתחילה ר' יהודה כהן, וכיום הוא מופעל על ידי השליח בשכונה, ר' דניאל כלב. במקום מתקיימים התוועדויות, שיעורים בחסידות, וכינוסים ביומי דפגרא. בנוסף לפעילות לפי מועדי השנה מתקיימים במקום שיעורים קבועים, בעיקר על ידי הרבנים יחזקאל סופר, חיים שלום דייטש, מענדל פויגל ומיכאל טייב..

במקום קיימת ספריה גדולה של תורת חסידות חב"ד, וחדר מולטימדיה עם מחשבים, תקליטורים תורניים וחומרים נוספים.

בערבים לומדים במרכז חסידות בחברותות, תלמידים מישיבות שונות.

המרכז סבל בעבר מהתנכלויות שונות, ומספר פעמים הושחת השלט המעטר את הבניין.

בנוסף קיימת גם מדרשה לנשים, אותה מנהלת הגב' רחל יהודית כלב.

פעילות חב"דית

הדפסת התניא בשנת תש"ע

השלוחים הפועלים בשכונה הם ר' צבי לוינזון, ר' משה קטן, ר' דניאל כלב ואנשי הקהילה. בזמנים שהפעילות מתרחבת, כמו בחגים מגיעים לעזור תמימים מישיבת חב"ד תורת אמת.

תהלוכת ל"ג בעומר בשכונה

בשנת תש"ע התקיים מעמד הדפסת התניא בבית חב"ד בשכונה.

בחורף שנת תשע"ב התקיים דינר לפעילות חב"ד בשכונה.

החל משנת תשס"ג מתקיימת תהלוכת ל"ג בעומר לילדי השכונה. בעבר השתתפו ילדי השכונה בתהלוכות של השכונות הסמוכות, הר נוף וקריית משה.

ראו גם

• הר המנוחות

לקריאה נוספת

• בנימין קלוגר, כשגבעת שמואל התפעמה, גליון כפר חב"ד 1917 עמוד 47

קישורים חיצוניים

• פעילות במרכז "נשמתא דאורייתא", בג' תמוז תשס"ט, באתר col.