לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

הרבנית חיה מושקא שניאורסון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Disambig RTL.svg.png המונח "הרבנית חיה מושקא" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הרבנית חיה מושקא (פירושונים).

הרבנית חיה מושקא שניאורסון

הרבנית חיה מושקא שניאורסון (כ"ה אדר תרס"א - כ"ב בשבט תשמ"ח) הייתה בתו של אדמו"ר הריי"צ ורעייתו של הרבי.

תולדות חייה[עריכה]

הרבנית בילדותה

נולדה ביום שבת קודש כ"ה אדר תרס"א לרבי הריי"צ ולרבנית נחמה דינה, בעיירה בבינוביץ' הסמוכה לליאזנא. הסבא הרבי הרש"ב ששהה באותה עת מחוץ לרוסיה שלח מברק לבנו הרבי הריי"צ בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם אשת אדמו"ר הצמח צדק ששני הוריה הם ניניו של אדמו"ר הצמח צדק.

גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה בליובאוויטש, בשנת תרע"ו עברו לרוסטוב[1], בשנת תרפ"ד ללנינגרד[2] ובשנת תרפ"ח עברו לריגא[3].

יפוי כח[עריכה]

בז' כסלו תרפ"ה, מסר לה אביה - אדמו"ר הריי"צ כתב הרשאה ויפוי כח, בו הוא מעניק לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כספים ומסמכים, רישמיים ובלתי רישמיים, שנרשמו על שמו. וכן להעניק הרשאה זו לכל מי שתמצא הרבנית לנכון.

בשנת תרפ"ז, כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות בקוסטרמה, נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.

חתונתה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתונת הרבי והרבנית

בו' כסלו תרפ"ט, נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם הרבי בעיר ריגא[4].

ביום י"ד כסלו תרפ"ט, נישאה הרבנית לרבי בעיר ורשה שבפולין, ומסדר הקידושין היה אביה - הרבי הריי"צ. ה"קבלת פנים" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת תומכי תמימים ווארשה בה התקיימה החתונה, רק למוזמנים בעלי כרטיס כניסה.

על השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את המאמר "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.

השושבינים היו: הרבי הריי"צ ורעייתו הרבנית נחמה דינה, הרב משה הורנשטיין ורעייתו הרבנית חיה מושקא. במהלך הסעודה חולקה תשורה למשתתפים, צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.

במקביל לחתונה שנערכה בוורשה, נחגגה החתונה גם בעיר יקטרינוסלב אצל הורי החתן רבי לוי יצחק והרבנית חנה שניאורסון.

לאחר חתונתה[עריכה]

לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית בברלין, ובשנת תרצ"ג עברו לפריז.

בשנים אלו שימשה הרבנית 'מזכירה זמנית' של אביה אדמו"ר הריי"צ: ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה[5].

לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית, עברו הרבי והרבנית לעיר ניצה (ניס) שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.

אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-כ' ניסן תש"א בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).


לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לליסבון בפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.

בכ"ח סיון תש"א, הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס לחדרו בנפרד[6].

ביקור חשאי[עריכה]

בשנת תשי"ד ערכה הרבנית ביקור חשאי של כמה ימים בפריז, כדי לעמוד מקרוב על מצב הפליטים שהיו אז בפריז. חלק גדול מאנ"ש התגוררו אז בתנאי דוחק של ממש. הרבנית דאגה למצבם והתעניינה בפרטי הסתדרותם, ואף בקרה במקום עצמו בלילה מבלי שאיש יבחין בכך כדי לעמוד מקרוב באמת על מצב הפליטים ולדבר עמם. הרבנית דאגה להם כאם אמיתית לילדיה. בתוך דבריה היא הפגינה לצד הדאגה והלבביות, גם פקחות עצומה.

משפט הספרים[עריכה]

כאשר במשפט הספרים שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.


הסתלקותה[עריכה]

הרבי בהלווית הרבנית

הרבנית חיה-מושקא נפטרה בכ"ב שבט ה'תשמ"ח לאחר מחלה קצרה.

לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת "שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.

בהלוויה ענקית צעדו למעלה מ-15 אלף איש ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין מונטיפיורי בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, הרבי הריי"צ. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.

מספרים[דרוש מקור: מי?] שבעת קבורתה התקרב הרבי לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו שהרבי אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני כן מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה שיינא הורנשטיין, והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ובעת קבורתה ביקש הרבי מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם הרבנית חיה מושקא.

במשך ימי ה'שבעה' התפלל הרבי בביתו ונשא שיחה כמעט כל יום. עד פסח תשמ"ט התפלל ושהה הרבי בביתו בימי חול, ובשבתות חזר ל-770.

הנצחתה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מכללת אור חיה, מבצע יום הולדת

כבר ביום הסתלקותה, ייסד הרבי על שמה את קרן החמ"ש שתעסוק בסיוע כספי למצוות הנשים - הפרשת חלה, נרות שבת וטהרת המשפחה. הקרן עומדת תחת הנהלת הרב יהודה קרינסקי. הקרן ממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "והחי יתן אל לבו": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה בירושלים בשנת תשמ"ט "מכללת אור חיה" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.

כחודש לאחר הסתלקותה בכ"ה אדר (יום הולדתה), הכריז הרבי על מבצע יום הולדת שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך התוועדויות עם החלטות טובות.

הרבי ציין את יום הסתלקות הרבנית כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "צחצחו את הכפתורים" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו"[7].

אישיותה[עריכה]

הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, צניעות עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.

בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.

הנהגותיה[עריכה]

נהגה להאזין לשיעורי ר' יואל כהן[8].

היתה מתעניינת הרבה בשלומם של הבחורים והאברכים שעברו מחסידות סאטמר לחב"ד, הרבנית דאגה לעתידם, לטיב היחסים של הבחורים שעברו ולשידוכיהם[9].

בשנותיה האחרונות עסקה במבצע נרות שבת קודש, וגם עסקה רבות במוסד תן יד להכנסת כלה.

משמעות שמה[עריכה]

מצבת הרבנית ביום רביעי, כ"ב בשבט תשמ"ח
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיה מושקא (שם)

חיה - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את הגוף בדרך התלבשות פנימית.

מושקא - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על מקיף הנשמה שענינו הוא ריח.

הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470) - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב[10].

מוסדות שהוקמו על שמה[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

כריכת הספר 'בך יברך ישראל'


הספר: "הרבנית חיה מושקא", מסדרת "הרבניות"

קישורים חיצוניים[עריכה]

וידאו
קבצים

סיפורים אודות הרבנית

טורים:

שונות:

הרבי הריי"צ, ‏אגרות קודש - חלק טו[15], ברוקלין תשע"א, באתר HebrewBooks - אגרות שכתב הרבי הריי"צ לרבנית ולבעלה הרבי[16]

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. הוריה עברו לרוסטוב, עקב מלחמת העולם הראשונה, יחד עם הרבי הרש"ב והרבנית שטערנה שרה.
  2. כאשר היה על הרבי הריי"צ לעזוב את רוסטוב, בגלל הג.פ.או. שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ובשלב מאוחר יותר העביר גם את שאר בני ביתו.
  3. לאחר שרבי הריי"צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.
  4. החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה שניאורסון) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.
  5. כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ"מזכירה זמנית" אצל הרבי הריי"צ, מתוך מחקר הרב שניאור זלמן ברגר שהתפרסם בשבועון בית משיח אינפו.jpg.
  6. כשהרבי נשאל על ידי ר' גרשון בער יעקובסון מה הייתה הסיבה להנהגת הרבי הריי”צ שלא פגשם עד היום השלישי לבואם? השיב הרבי: "אולי יש לומר הטעם בדבר, כיון שמורי וחמי היה כידוע בעל התפעלות גדול, ואפשר לתאר את גודל ההתפעלות שהייתה מתעוררת אצלו באם היינו נכנסים מיד, וביחד כו’, והרי חסידות תובעת שיהיה מוח שליט על הלב – לכן הוא המתין ימים אחדים, מבלי להתחשב בגודל הצער – שאפשר לתאר – שהיה לו מזה שנאלץ לחכות כמה ימים עד שיראה אותנו”. ("יובל ה-75 ליום ההצלה: סיפור ההצלה של הרבי והרבנית". חב"ד אינפו, כ״ז בסיון ה׳תשע״ו)
  7. דבר מלכות יתרו.
  8. כך סיפרה לרעייתו של ר' יואל גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב"ד גליון 2045.
  9. היתה משוחחת על כך רבות עם רעייתו של ר' יואל כהן גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב"ד גליון 2045.
  10. משיחות ש"פ יתרו, כ"ב שבט תש"נ; כ"ב שבט תשנ"ב
  11. תדפיס מהספר קובץ PDF
  12. לדוגמה קונטרס בך יברך ישראל - תשנ”ב, ועוד.
  13. המבוא לספר (באנגלית) אינפו.jpg
  14. לדוגמה שיחת ב' אדר תשמ"ח, ועוד.
  15. בהוצאת הרב שלום דובער לוין (כרך טו בסדרה האורגינלית הוא כרך מילואים - ראה ערך אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ).
  16. פרסום ספר זה שנוי במחלוקת. ראה ערך רשימות אדמו"ר שליט"א.