ברלין

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ברלין (בגרמנית: Berlin) היא העיר הבירה של גרמניה.

רבותינו נשיאנו בברלין[עריכה | עריכת קוד מקור]

כ"ק אדמו"ר שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי התגורר בברלין בין חורף תרפ"ח לתשרי תרפ"ט, ומאחר חתונתו עד לחורף תרצ"ג.

מתוך הספר אדמור"י חב"ד ויהדות גרמניה:

ברלין בירת גרמניה סימלה במשך שנים ארוכות את משטר החושך והאימים, כאשר בעת השלטון הנאצי יצאו מכאן הפקודות של "יודען ריין", להכרית זרע ישראל היל"ת.
ואולם, ככל מאבקי הקדושה בצד שלעומת זה, תמיד יד הקדושה תהיה על העליונה, ויד החסידים תנצח.
כ"ק אדמו"ר שליט"א גם התנבא על נפילת חומת ברלין, החומה המפרידה בין מזרח ברלין למערב ברלין, כחלק מהתמוטטות המשטר הקומוניסטי עליו התנבא הרבי.
בי"א חשוון בשנת תהא שנת ניסים, התמוטטה החומה שהפרידה במשך עשרים ושמונה שנים בין שני חלקי העיר ובעצם בין שני חלקיה של המדינה, מה שהביא לאחר מכן לביטול השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, ואיחוד מזרח גרמניה ומערבה.
בליל שמחת-תורה תש"מ, בעת ההקפות במרכז חב"ד העולמי ב-770 שבברוקלין, במחיצת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, פנה הרבי אל הר' פייביל שי' קוגאן, ואמר: "עליך לעשות מברלין 'ליובאוויטש'"!...

בחלק א' (של הספר) נכתב:

באותה עת, חורף תרפ"ח, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה ה'מיועד להיות חתנו' של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, אך בבית הריי"צ בריגה לא היו עדיין התנאים המתאימים לקיום הנישואין. הוחלט, איפוא, שהמיועד להיות חתן הרבי ישהה בעיר אחרת. לאחר דיון הוחלט שיעבור לגור בברלין, בירת גרמניה, ולמעשה - בירת התרבות הגויית באותם ימים.
בעידוד אדמו"ר הריי"צ סוכם גם על כך שבהיותו בברלין יירשם ללימודים אקדמיים סדירים, במיוחד במדעי הטבע. ההשגחה העליונה הועידה למנהיגו המעותד של דור נבוכי עקבתא דמשיחא, שמבוכתם ותהיותיהם מבוססות, כביכול על המדע המודרני - את תפקיד מורה נבוכי הדור, ולכן כיוונה אותו להצטיידות בידיעות הדרושות.
כך או כך - כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נסע לברלין. שם קבע לו את הגבלותיו - להקדיש ללימודי החול זמן מועט שבמועט, כשאת מרבית שעות היממה הוא מקדיש, כדרכו בקודש, לתורה ועבודת ה'.
בחוברת "דרך המלך" מצויין אשר באחד ממכתבי הרבי לאדמו"ר הריי"צ מתאשרת העובדה שהרבי הגיע לברלין בד' טבת.

המכתב הראשון בו הרבי כותב מברלין, הוא מתאריך ד' טבת תרפ"ח, בה מדווח למיועד להיות חמיו מהנעשה בכינוס המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית שהתכנסה בברלין באותם ימים. כמו כן, ברשימות הרבי מובאת רשימה שנכתבה בתאריך "טבת. פ"ח. ברלין"^[1].

כ"ק אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוך המבוא לספר השיחות:

ביום ד', כ' תמוז לוו עם רב את רבינו להנמל. רבינו נאם לפני הנאספים ברכת פרידה ודברי עידוד^*77. אח"כ עלה אל הספינה שיצאה מהחוף ביום ה', כ"א תמוז, והגיע לברלין ביום ד', כ"ז תמוז. באותו יום נסעו כ"ק אדמו"ר והרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא לקבל פניו.

ועוד:

במכתב מיום י"א אלול תר"ץ כותב רבינו^[2]: "ת"ל נסיעתי על הים, עברה בשלום ובאתי בשלום לברלין כ"ז תמוז העבר, אלא שהייתי חלש בבריאותי ועיף מעמל הדרך, והרופאים פקדו עלי לנסוע לנוח על איזה שבועות, ונסעתי למאריענבאד ושהיתי שם שלשה שבועות רחצתי במעינות הרפואה ונחתי, ות"ל הוטב מצבי ואני מרגיש עצמי יפה". בעת שהותו במאריענבאד ביקרו אצלו האדמו"רים מבעלז, אלכסנדר סאכאטשאוו וגור. ממאמריענבאד נסע רבינו לכמה ימים לברלין [רשימת הדברים שדיבר רבינו בברלין מוצאי ש"ק פ' דברים ליל תשעה באב — נדפסה לקמן ע' 134], כמ"ש במכתב הנ"ל: "ואני עכשיו בברלין בדרך מסעי לביתי לריגא, ואי"ה ביום הראשון [י"ד אלול] הבא אני יוצא לדרכי לביתי לריגא".