אור מקיף
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
אור מקיף - כל אור אלקי המאיר לעולמות או לכלים או לכל נברא שהוא, שאינם יכולים לקבל את האור בפנימיותם והרגשתם, מצד היותו גדול ומופשט מהם, נקרא האור בחינת מקיף ביחס אליהם. והיינו שהוא מעל ומעבר ליכולת השגתם.
שורשו של האור המקיף הוא מאריך אנפין שבכתר עליון - דרגה שהיא למעלה מהגבלות של צמצומים ולכן ההמשכה ממנה לא יכולה לרדת ולהתלבש בכלים שהם מוגבלים.
באור הסובב כל עלמין[עריכה | עריכת קוד מקור]
אור אין-סוף ברוך הוא מבחינת סובב כל עלמין, הוא אור אלקי הבלתי בעל-גבול, ולכן אין הנבראים המוגבלים יכולים לקבל - להרגיש ולחוש בפנימיותם את האור, והוא מקיף בעצם.
ושלושה ענינים בזה:
א) היותו סובב כל עלמין. ואין הכונה סובב ומקיף מלמעלה ח"ו, שהרי אינו בגדר מקום ח"ו, שאינו מוגבל בשום הגבלה שהיא, ולית אתר פנוי מני' (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה, בתוך הנבראים, מחוץ להם ובעצם הויתם.
יתר על כן, האור אף נמשך ופועל בהם, שהרי הוא "מקיף" אותם כביכול, ו"הקפה" זו היא פעולת ההתיחסותו אל ה"מוקפים", ואדרבה - גורם להם פעולה עצומה בענינם, ופעולתו בנבראים היא עקרונית ביותר, והיא, שכל עצם התהוותם מאין ליש על ידי אור הממלא כל עלמין - בא מכוחו של האור הסובב כל עלמין.
מכל מקום נקרא "סובב כל עלמין" משום שהוא בהעלם ואינו נרגש.
ופירוש - סובב כל עלמין, סובב ומקיף את השגת - תחושת והרגשת הנבראים, וזאת בגלל עליונותו והיותו מופשט בבחינת בלי-גבול.
ב) להיותו סובב כל עלמין, הרי הוא בבחינת עיגול כביכול, להורות שאף על פי שלית אתר פנוי מני' כנ"ל, מכל מקום הוא נקרא בדרך משל כמו "עיגול", וזאת על שם שה"עיגול" אין לו התחלה ואין לו סוף, כך גם אור זה אינו בגדר גבול ח"ו - אין לו התחלה ואין לו סוף, ולכן מקיף ה"ראש" וה"רגל" כאחד, במדריגה העליונה ובמדריגה התחתונה בשוה. והיינו שנמצא גם ברגל כמו שנמצא בראש. ועם זה - אינו מורגש ואינו מתגלה בראש, כמו שאינו מורגש ברגל.
ואף על פי כן, הארה מאור המקיף זורח בתוך הכלי, שהרי "המקיף מצחצח חצי הכלי מבחוץ[1]" כמבואר ענינו בתורת החסידות. אבל גם זה בהעלם, שאינו מאיר בתוך הכלי בבחינת פנימיות וגילוי.
ג) האור המקיף בחינת סובב כל עלמין, מהוה שמירה לאור הפנימי. כי האור פנימי להיותו מלובש בכלי, הרי עלול להפגם ח"ו על ידי פגם בכלי, ולכן המקיף שומר עליו, כי אור המקיף מצחצח חצי הכלי מבחוץ, והמקיף גם מסמא עיני החיצונים, נמצא שעל ידי המקיף אין החיצונים יכולים להתקרב אל הפנימי.
מקיף הקרוב ומקיף הרחוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקיף הקרוב הוא מקיף שיש לו שייכות לאור פנימי, בניגוד למקיף הרחוק שאין לו שייכות כלל לאור פנימי.
ההבדל בין מקיף הקרוב למקיף הרחוק הוא על דרך משל היחס שבין לבוש לבית. לבוש, אף על פי שהוא בבחינת מקיף, ומקיף את כל הגוף בצורה שווה, הרי שיש לו שייכות לאורות פנימיים, מה שאין כן בבית, שאין לו שייכות כלל לאורות פנימיים.
עוד מבואר כי מקיף הקרוב הוא בבחינת האמור בגמרא, דאף על פי דלא חזי, מזלייהו חזי. שאף על פי שעניין המזל הוא כוח מקיף, הרי שיש לו שייכות לכוחות הפנימיים, ולראיה, שהוא נרגש.
בנפש, מקיף הקרוב הוא בבחינת חיה שבנפש, ומקיף הרחוק הוא בחינת יחידה שבנפש. וטעם הדברים, הוא כי אף שחיה היא בבחינת מקיף, הרי שיש לה שייכות לכוחות הגלויים של הנשמה, דרגות נר"נ, מה שאין דרגת יחידה, שאין לה שייכות כלל לדרגות שלמטה ממנה, והיא כוללת הן את הכוחות הפנימיים נר"נ והן את המקיף הקרוב חיה בבחינה אחת. מקיף הרחוק נקרא גם בשם מקיף דמקיף.
מקיף הקרוב הוא בבחינת כתר וסובב כל עלמין, ומקיף הרחוק הוא בחינת רעוא דכל רעוין שיתגלה רק לעתיד לבא.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אגרת הקודש ג., ד"ה האומנם ישב א-לקים תרמ"ג, לקוטי תורה ויקרא כב. ג', שם במדבר נב. ב', שם דברים כא. ד'
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")