ביטול האור למאור
אחד מגדרי האור הוא שהוא דבוק במאור (היינו, שמציאות אור תתכן רק כשאין דבר מסתיר את המאור), וכתוצאה מזה "מרגיש" האור שהוא בטל למאור[1].
תורת החסידות מסבירה[2] ביטול זה בשני אופנים שונים, ובכל אחד מהם שלוש דרגות: א. ביטול האורות המתלבשים בכלים, ביטול האורות שלמעלה מהתלבשות, וביטול האורות הכלולים במקורם.
הביטול שמצד מקורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. הביטול דהעדר תפיסת מקום: מכיון שהאור דבוק במאור נרגש בו שהמאור מחשיב אותו כ"אין"[3], ומכיון שביטול זה לא שייך לעצם האור (אלא רק להתפשטות שלו) הוא שייך רק לאורות המתלבשים בכלים[4].
ב. הביטול דאין: מצד דביקותו במאור נרגש בו שעצם מציאותו היא רק מצד מקורו[5]. ביטול זה הוא בדרגת האור שלמעלה מהתלבשות בכלים, כי למרות שהוא בעצם האור (ולא רק בהתפשטותו), הרי זה כפי שהאור הפך כבר ל"מציאות" (שנמשך כבר ממקורו ואינו כלול בו).
ג. הביטול דאפס: באור הכלול במאור הביטול הוא באופן אחר לגמרי משתי הדרגות הקודמות[6], כי שם לא שייכת שום מציאות שאינה עצם המאור, והדבר היחיד ש"אפשר לומר" עליו הוא שמציאותו מצד אחד אינה עצם האור אך יחד עם זה גם אינה מהות אחרת מהעצם. היינו (דלא זו בלבד שהאור אינו מציאות לעצמו ואפילו לא שכל מציאותו היא רק מצד המאור), שכל מציאות האור אינה מציאותו שלו אלא מציאות העצם[7].
הביטול שמצד עצמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. הביטול שמצד ה"גילוי" שבו: גדר האור המתלבש בכלים הוא שבהם הוא מתגלה, ומכיון שגם בדרגה זו הוא דבוק במאור ומעין המאור[8] – כמו שהמאור הוא בחינה שאינה מציאות, כך גם האור הוא "אין"[9].
ב. הביטול מצד שמרגיש את המאור: באור כפי שהוא למעלה מהתלבשות בכלים שני הופכים – מצד אחד ה"גדר" שלו הוא גילוי והתלבשות (שהרי הוא "מציאות" אור שכבר נמשכה מהמאור ויצאה ממנו), אבל מכיון שבפועל הוא נעלה מכדי שיוכל להתלבש בכלים והוא מרגיש את מקורו - בפועל אינו מאיר[9].
ג. הביטול שמצד רצונו להכלל במקורו[9]: מצד שעצם האור (שלמעלה מגדר התלבשות בכלים) דבוק במקורו ומרגיש את מקורו, רצונו הוא להכלל לגמרי במקורו - ו"במקום רצונו של אדם שם הוא נמצא"[10].
הערות שוליים
- ↑ ספר הערכים ב, בערך "אור" סעיף ז', וראה שם כמה פרטים בזה.
- ↑ ספר הערכים ב, ערך "אור", סעיף ט'.
- ↑ לך לך תרצ"ד (תשי"א) פרק כה.
- ↑ אין ערוך תרצ"ד פרק כ"ח, אפס בלתך תרצ"ד פרק ל"א.
- ↑ אין ערוך תרצ"ד פרק כ"ח.
- ↑ אין ערוך תרצ"ד פרק ל"ב.
- ↑ אפס בלתך תרצ"ד פרק ל"א.
- ↑ אנכי ה' אלוקיך תש"ג פרק ד'.
- ↑ 9.0 9.1 9.2 כימי צאתך תשכ"ח.
- ↑ פתגם הבעש"ט, וישנו בשני נוסחים: במקום רצונו, או במקום מחשבתו.