אורות דספירות - פשיטותם וציורם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיטת המערכת באורות דאצילות הוא שהם מצויירים. תואר ספירות (בהע"ס) דאצילות קאי על הן האורות והן הכלים דספירות (כי גם האור יש לו איזה גדר הספירה). שרש הכלים הוא מכח הגבול שבהאור (עשר ספירות הגנוזות) והכלי עצמו אינו גבול כי אם כח הגבול.

שיטת זו מתאימה לשיטת הרמב"ם שסובר שהוא המדע היודע והידוע.

מהמעלות בשיטה זו: מה שהקב"ה יודע הכל בורא הכל ה"ז דבר אחד המיוחד בו ואין דבר אחר זולתו והוא עצמו המנהיג הכל (לפי השיטה שאורות פשוטים נמצא שהכלים הם כדבר אחר זולתו ומשמע סותר ח"ו לענין יחודו ית') מהחסרונות בשיטה זו: ידיעתו יתברך בהברואים משתנה לפי התנהגותם ונמצא שינוי ח"ו בו יתברך (לפי השיטה שאורות פשוטים האור נשאר בפשיטותו והשינוי הוא רק בהכלים)

תיווך הרמ"ק והאריז"ל[עריכה]

כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה הרמ"ק יותר לומר שהאורות פשוטים ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). אך לפעמים המובן בפרדס [1] מהרמ"ק שסובר שהאורות מצויירים כי לשונו משמע [2] שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם. בהבנה זו נמצא שהקו בא מכח הגבול שבאור (עשר ספירות הגנוזות) וכשנמשך בכלי, הכלי מצייר את האור, כל אור לפי שרשו בעשר ספירות הגנוזות.

לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך האריז"ל [3] בין השיטה של הריקאנטי (והמהר"ל) שהאורות פשוטים להשיטה של המערכת (והרמב"ם שהאורות מצויירים): ספירות הם גם האורות וגם הכלים שזהו כשיטת המערכת אלא שציור זה שבאורות נעשה בהם דוקא בבוא האור אל הכלי (הריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)

מקורות [4] שהאריז"ל נוטה לומר שאורות מצויירים[עריכה]

א. מבאר [5] שבעקודים ישנם עשר אורות. אם יש בכלי עשר אורות זה מוכיח שהאור מצוייר.

ב. בעתיק "לא יש ענין הכלים כלל." האריז"ל כותב[6] שישנם ע"ס בעתיק. ה"ז הוכחה ברורה שיש ספירות באור שלפני הצמצום.

החילוק בין הרמ"ק והאריז"ל[עריכה]

לפי האריז"ל הכלים הם אלוקות (ולא נברא כיש מאין) לפי שנמשכים מהרשימו, וגם נמשכים הם ע"י התעבות האור לאחר הצמצום נמצא שהוא דומה בפרט זה לשיטת המערכת שהכלים הם אלקות ממש ובפרט שני להרקנטי שהכלים אינם נאצלים מהאור עצמו.

יש לציין שכמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה שאורות פשוטים

אחליפו דוכתייהו[עריכה]

בכמה מקומות בדא"ח מובא המושג דאחליפו דוכתייהו כראי' להוכיח שהאורות מצויירים (בשיטת הרמ"ק והאריז"ל).

משלים[עריכה]

כח השכל המצטייר בחכמות[עריכה]

כח השכל המצטייר בחכמה מסויימת תופסת גם היא בהציור דהחכמה המובנת. וכמובן שזהו כי כח השכל עצמו שייכת להתלבש בכלי המוח להשכיל גם בשרשו.

ביחס לבי"ע[עריכה]

שכר ועונש הוא מאור הא"ס כמו שהוא מלובש בכלים. נמצא שהקב"ה (אוא"ס) בעצמו הוא הנותן השכר ועונש. ובכלל, אוא"ס מתעסק ויודע הנעשה בעולמות באופן פרטי (ולהאריז"ל הוא עוד יותר. דלא רק שהאור יש בו בהעלם ע"ס, אלא, עוד יותר הכלים עצמם הם אלוקות ממש, שבאים מהרשימו (משא"כ לרמ"ק)).

אור
אור אין סוף
אור · אור אין סוף - המושג · אור אין סוף - מדריגות שבו · אור אין סוף - ספירות שבו · אור אין סוף - קוים שבו · אור אין סוף - הרמז למציאותו בחז"ל · אור אין סוף - הרצון לעולמות שבו
המאורות, ומקורות אור
אור החמה · אור הלבנה · אור הכוכבים · אור האבוקה ·אור הנר ·אור היום · אור שבעת הימים
עניינים שונים באור (לפי א-ב)
אור (בהירות) · אור בהיר · אור הדולק · אור הכלול · אור המאיר · אור הסובב ואור הממלא · אור הסובב כל עלמין · אור הממלא כל עלמין · אור המשפיע ואור המקבל · אור המשפיע · אור המתנוצץ · אור הנכפל · אור המתפשט · אור הנשמה דבי"ע · אור העולה על כולנה · אור הקו · אור השורף · אור השחר · אור זרוע לצדיק · אור חדש · אור הוי' · אור ישר · אור חוזר · אור ישראל · אור מים רקיע · אור מקיף · אור "נוגה" · אור עולם · אור פניך · אורות פשוטים · אור פנימי · אור קדמאה · אור קדמון · אור של תולדה · אור שנברא ביום הראשון · אורה של ירושלים · אורות שנבראו קודם בריאת העולם · אורו של משיח
אור ביחס לעניין אחר
אור - ביחס לאויר · אור - ביחס להארה · אור - ביחס לאורה · אור - ביחס לחושך · אור - ביחס לחיות · אור - ביחס ליום · אור - ביחס לכח · אורות דספירות - ביחס לכלים · אור - ביחס לרז · אור - ביחס לשלמה · אור - ביחס לשם · אור - ביחס לשמים · אור - ביחס לשפע · אורה - ביחס לששון ויקר · אורות דספירות - פשיטותם וציורם
שונות
אור השמש בשמש · אור וזיו · אור חיות וכח · אור לארבעה עשר · אור מים רקיע · אורות מתחלפים · התעבות האורות

הערות שוליים

  1. ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.
  2. בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד
  3. ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.
  4. ראה דרוש ג' שיטות
  5. ע"ח שער הקודים פ"א
  6. ע"ח שער עתיק פ"ג